כמה שווה הדוקטורט שלכם מאוניברסיטת ניקוסיה, ובשם מי מדבר ד"ר יובל דרור

כמה שווה הדוקטורט שלכם מאוניברסיטת ניקוסיה, ובשם מי מדבר ד"ר יובל דרור? 18,000 דולר עבור דוקטורט בהתכתבות שלא דורש מכם כמעט דבר. וגם: מחקר משמח על שקיות, והאינטרסים הנסתרים של יובל דרור. 

03.12.2016 13:50
טלי חרותי-סובר
מקור: http://www.haaretz.co.il/blogs/taliherutisover/1.3140838

לאחרונה קיבלו לא מעט אנשים הצעה מפתה: 18 אלף דולר עבור תואר דוקטור מאוניברסיטת ניקוסיה: "לאחר חבלי לידה התחילו הישראלים הראשונים ללמוד לדוקטורט באוניברסיטת ניקוסיה (הגדולה בקפריסין)", נכתב במייל שנשלח ממשרדו של מיודענו עקיבא פרדקין, שהחקירה בנושא תעשיית התארים הפיקטיביים שהוא מככב בה, עדיין לא הסתיימה.

"האוניברסיטה מוכרת על ידי  משרד החינוך ,טיסה לקפריסין עולה היום כ-100 דולר (מדובר על לימוד מרחוק עם נסיעה אחת להגנה על עבודת הדוקטורט באוניברסיטה)", כך נכתב במייל. "כדי להתקבל צריך תואר שני (לא חייבים תזה) והצעת מחקר קצרה". בקובץ מפורטים כל תארי הדוקטור האפשריים בהתכתבות מקפריסין: חינוך, עבודה סוציאלית, מנהל עסקים, משפטים, הנדסה ועוד. לא נכתב מי המנחה בעבודה אך נכתב כי עבור הצעת המחקר הראשונית, "תקבלו מאיתנו את כל העזרה".
18 אלף דולר הם לא הסכום הכי גדול ששמענו עליו עבור תואר דוקטור בהתכתבות. כמעט זיל הזול. גם העובדה שלא צריך תואר שני עם תזה מאוד מקלה (נקרא לזה ככה) על ה"דוקטורנטים". מהמייל עולה כי גם אין צורך באף קורס. עבודה ודי. על תעשיית העבודות המפוברקות נכתב כבר הרבה, והיא פורחת בעיקר במקומות מהסוג המתכתב כפי שניתן לשמוע כאן.

 בנקודה זו יש לשים לב לנושא חשוב אחד: העובדה שהאוניברסיטה מוכרת בישראל כלל לא אומרת שהתארים יוכרו. האוניברסיטה מוכרת כי היא מוכרת בקפריסין, אבל כדי שהתארים יוכרו כאן לצרכי קידום או שכר, יידרש כל דוקטור חדש להביא את העבודה שהכין לפני ועדת מומחים של הגף לתארים זרים במשרד החינוך, והיא זו שתחליט אם מדובר בדוקטורט ראוי. יתרה מכך: על פי הוראות הגף, תוכניות לימוד המיועדות לישראלים באוניברסיטה זרה לא יכולות לקבל הכרה בשום פנים ואופן. מי שרוצה לעשות דוקטורט, יתכבד ויעשה את אותו תהליך הנדרש מכל אדם אחר, מבלי "כל העזרה" בעברית, ממתווך ישראלי. זהירות.

לכל סדרת הדוקטורטים.

כפריקית של מיחזור אין מאושרת ממני מכניסתו לתוקף של חוק השקיות בתחילת ינואר 2017. בעוד פחות מחודש ייאלצו כל המשתמשים בשקיות (שיהיה בבית, למה לא) לשלם 10 אגורות עבור כל שקית גופיה שהם צורכים בסופר. מחקר שעשה הדוקטור (המאוד אמיתי) אייל פאר, יחד הדוקטורנטים אריאל טיקוצקי ולימור סהר ענבר, מבר אילן, העלה נתונים מעניינים: התשלום הפעוט הזה צפוי להפחית את השימוש בשקיות ב-38%. לו היה המשרד להגנת הסביבה מבקש חצי שקל לשקית, היה מפחית בתוך זמן קצר 65% מן השקיות הנצרכות. כיוון שבישראל נעשה שימוש בלא פחות מ-2.2 מיליארד שקיות גופיה בכל שנה (ויש הטוענים יותר) יופחת מאוד הזיהום הסביבתי הבלתי נלאה. משהו טוב בכל זאת קורה כאן. עוד על המחקר כאן.


ד"ר יובל דרור הוא מרצה לתקשורת במכללה למנהל. לאחרונה הוא כעס עליי. מה זה כעס, כל כך כעס עד שהקדיש לי פוסט שלם בבלוג שלו, לאחר סיקור ההתנהלות הביזארית של ועד מרצי דור א' שהשבית את המכללה ליומיים. בשיטה הכה פופולרית היום, כבר אין "תקשורת",
יש עיתונאי עם פנים ושם, ובואו ניכנס בו. מה שטוב לראש הממשלה, טוב למומחה יובל דרור. הבעיה לא הייתה בסגנון (לזה אנחנו כבר רגילים) אלא בתוכן. כזה גיבוב של קשקשת לא פגשתי כבר הרבה זמן. גרוע מכך, דרור היה אחד האנשים שהגנו על כיסם מפני ההנהלה, וה"אובייקטיביות" של הטור של מומחה התקשורת, שקולה רק לאובייקטיביות של ציון קינן בטור אובייקטיבי על הסכמי השתקה.

כמובן שהמומחה לא טרח לדבר איתי קודם (אולי היה מגלה כמה דברים שהוא לא יודע. הרבה דברים, ליתר דיוק) ולמצער, אפילו לא היה מסוגל לכתוב את השם שלי נכון.  ה"מומחה" מלמד סטודנטים שמשלמים עשרות אלפי שקלים בבית הספר לתקשורת של המכללה למנהל, בכל שנה. ניתן רק לקוות שזו לא הרמה הכללית.