דוקטורט עם גברת טלי חרותי-סובר... אתם מוזמנים להגיב כאן למטה! בעד ונגד?! וכמובן מומלץ לטוב ולרע עם ראיות! וכאן לא ימחקו לכם את התגובות ! ! !

יום שבת, 16 בספטמבר 2017

גיל גרנות מרצה על תזונה ללא השכלה פורמלית בכלל!

גיל גרנות מרצה על תזונה ללא השכלה פורמלית, והגיע הזמן שאשכול, החברה שמציעה פעילות פנאי, תבדוק מי המרצים ה"דוקטורים" שלה

מאת: טלי חרותי-סובר
31.08.2017 17:09
מקור: https://www.haaretz.co.il/blogs/taliherutisover/1.4383429

מומחה מוכר בקרב מפתחי הגוף שהשכלתו לא ברורה הוא גיל גרנות. באתר "ישראלבודי" שהוא בעליו ומנכ"ל החברה, הוא כותב על עצמו כך: "גיל גרנות – מרצה במכללה האקדמית בוינגייט – בית הספר להשתלמויות וכן בקמפוס שיאים באוניברסיטת תל-אביב בנושא תזונת ספורטאים ותוספי תזונה. מייסד שיטת ישראלבודי". מתברר שמדובר ב"שיטת התזונה והאימון הוותיקה בישראל, משנת 2001 תוצאות בטוחות מעל מ-10,000 לקוחות מרוצים בישראל".

עם כל הסופרלטיבים האלה, ניתן היה להניח שגרנות היא תזונאי מוביל, בעל הכשרה ידועה ומוכרת, הרי אחרת לא יתכן שילמד את "נושא תזונת ספורטאים ותוספי תזונה", או יכתוב למשל את "המדריך השלם לבחירת אבקת חלבון".

גיל גרנות, אפי זיו ורחל ארנוןגיל גרנות. מקסימום ידע - מקסימום
להלן קישור לשותף או עובד של גיל גרנות: פליקס פלג - דיאטן קליני וספורט ישראלבודי

אז מתברר שלא. פנייה ישירה לגרנות לא הניבה תשובות על השכלתו.באתר שלו ניתן לראות ראיון איתו שם בו הוא מכונה "גיל גרנות, האיש והאגדה" וכך הוא מספר שם: "נכנסתי לזה לאט לאט. יישמתי את זה בהתחלה על עצמי והתחלתי במקביל ללמוד תזונה. בהתחלה למדתי מספרים באנגלית ובעברית. אחר כך התחלתי ללמוד בוינגייט על הדרכת כושר ותזונת ספורט. התפתחתי והמשכתי בעוד מגוון קורסים שונים כגון פציעות ספורט, פיזיולוגיה וכו'. באיזשהו שלב עשיתי לימודים בארה"ב דרך מיילים עם חבר ב-ISSA ארה"ב שזה משהו מקביל לוינגייט בארץ. סגנון הלימודים הוא כמו האוניברסיטה הפתוחה".


כך שגרנות אינו תזונאי. מה שאומר לא מעט על ה"מכללה האקדמית וינגייט – בית הספר להשתלמויות", שגם היא כבר זכתה לאייטם משלה. את קמפוס שיאים, שגרנות טוען שמעסיק אותו, פגשתי כשכתבתי על אחיו ששייך לאותה עמותת ספורט – קמפוס ברושים. גם את ישראלבודי כבר פגשתי כשדיברתי עם אחד המרצים שם, פליקס פלג, שותף לעבודת "דוקטורק".


תגובתו של גיל גרנות: "לגיל ניסיון מקצועי רב של למעלה מ-15 שנים בתחום תוספי התזונה, עיצוב ופיתוח הגוף, לרבות הכנה והעמדה לתחרויות. גיל הינו בוגר קורסים, הכשרות והשתלמויות מקצועיות בתחום אימון ופיתוח הגוף, תוספי תזונה, בארץ ובחו"ל".

לסיכום ללא קשר לכתבה, גיל גרנות הוא לא תזונאי ולא יועץ בתזונה! ולכן רצוי לבדוק למי פונים כאשר רוצים להרכיב תוכנית תזונה ואכילה לדיאטה או לחיטוב הגוף והשרירים. 


3 במאי 2018 - מומחה מוכר בקרב מפתחי הגוף שהשכלתו לא ברורה הוא גיל גרנות. באתר "ישראלבודי" שהוא בעליו ומנכ"ל החברה, הוא כותב על עצמו כך: "גיל גרנות – מרצה במכללה ...

יום שישי, 18 באוגוסט 2017

פליקס פלג - דיאטן קליני וספורט ישראלבודי, ד"ר אורן חסון מטפל זוגי, טל קנב הוא "דוקטור" לפסיכולוגיה

טל קנב הוא "דוקטור" לפסיכולוגיה, פליקס פלג שותף לעבודת "דוקטורק", והזואולוג שיטפל לכם ביחסים
טל קנב אינו מופיע בספר הפסיכולוגים אך נמנע מלספר שתואר הדוקטור שלו אינו מוכר, פליקס פלג אינו מופיע במאגר הדיאטנים הקליניים, אך מציג את עצמו כ"דיאטן קליני, מרצה לתזונה וביוכימיה ומתרגל במתמטיקה באוניברסיטאות". אורן חסון הוא ד"ר לזואולוגיה, שיטפל בכם פרטנית וזוגית

21.05.2017 13:48
מאת: טלי חרותי-סובר
 מקור: https://www.haaretz.co.il/blogs/taliherutisover/.premium-1.4106272

 ד"ר אורן חסון מטפל זוגי ופרטני, כפי שהוא מציג את עצמו, הוא זואולוגדודו בכר

פליקס פלג הוא בחור רב מעללים. בדף אחד המופיע ברשת הוא מציג את עצמו כ"פליקס פלג - דיאטן קליני וספורט, BSc מרצה לתזונה ...שותף לעבודת דוקטורק (הטעות במקור) בנושא השפעת תזונה על מחלות לב, מכון מחקר מיג"ל". הוא גם "עובד עם חברות בכירות בתחום התזונה והכושר".

בעמוד אחר הוא מציע את עצמו כמורה פרטי למתמטיקה שם הוא כותב "בוגר תואר ראשון במעדי (שוב טעות במקור) התזונה, ביולוגיה עם רקע בדוקטורט בכימיה, מרצה לתזונה וביוכימיה ומתרגל במתמטיקה באוניברסיטאות".
כמו שכבר נכתב פה כמה פעמים, כשאדם מציג את עצמו כדיאטן קליני, ועוד שותף לעבודת דוקטורק, כדאי לגשת למאגר הדיאטנים הקליניים של משרד הבריאות. ניגשתי. פליקס פלג לא מופיע שם.

השיחה הקצרה איתו נגמרה בטריקת טלפון אבל במהלכה עוד הספיק להגיד לי שיש לו תואר ראשון בתזונה ממכללת תל חי אבל עוד לא קיבל את ההסמכה כי הוא מחכה לבחינה. "ענין של חודש" אמר. כששאלתי על הדוקטורט' טען כ כי לקח חלק בעבודה כזו, אבל לא הסכים להגיד איזה חלק ומי בדיוק עשה את המחקר. בענין ה"חברות הבכירות" הוא מספר כי הוא מרצה ב"ישראלבודי". מדובר ברשת חנויות שמוכרת תוספי תזונה לarhrbho/ על חברות בכירות אחרות סירב לדבר.


חשוב מכך: פלג סירב להסגיר באלו אוניברסיטאות הוא מרצה לתזונה וביוכימיה ומתרגל במתמטיקה. בעמוד בו הוא מציג את עצמו כדיאטן קליני הוא כותב שהוא מרצה ברידמן. זה נכון. שמו אכן מופיע שם, אלא שרידמן אינה אוניברסיטה.  הבשורה הטובה: הוא אינו דוקטור.

***
הראצה של פליקס פלג - דלג

פליקס פלג בהרצאה

במבט ראשון נדמה ש"דוקטור" טל קנב הוא דווקא דוקטור כשר לכל דבר: "ד"ר לפסיכולוגיה המשלב 'מיינדפולנס' ו'וויס דיאלוג' בטיפול", כך נכתב בעמוד שלו באתר פסיכולוגיה עברית. בדיקה קצרה מעלה כי קנב אינו פסיכולוג, ואינו מופיע במאגר הפסיכולוגים. יש לו תואר שני משלוחת "לסלי" בטיפול בהבעה וביצירה וגם "תואר שלישי: ד"ר לפסיכולוגיה P.S.P, סקרמנטו, קליפורניה".
על ה"תואר השלישי" הזה כבר כתבתי אין ספור פעמים. מדובר בתוכנית  שנעשית בהתכתבות (או מה שמשווקיה אוהבים לקרוא דיסטנס לרנינג) שעולה 40 אלף דולר, ואינה  מוכרת בישראל. לכן גם תואר ה"דוקטור" בפסיכולוגיה אינו מוכר. קנב לא טורח לספר בשום מקום שהתואר שלו אינו מוכר בישראל ואפילו לא בארצות הברית, למעט הכרה מקומית מאוד.
תגובתו של טל קנב: "הוצג מקור הדוקטורט בכל מקום שנשאלתי ובעמודים המקצועיים שלי. עמלתי וקיבלתי תואר דוקטור כדין במוסד מוכר מאושר איכותי וותיק בקליפורניה".
עוד "דוקטורים" בתוכנית זו: המטפלת המשפחתית  ציפי לידור, המאמנת האישית והמורה גילה יניב, והפסיכולוגית ברלנטי ניקולא עסאף. מכל השלוש לא נמסרה תגובה.
 השופט אחיקם סטולר, חותם כדוקטור על כל פסקי הדין, מה שעלול לגרום למישהו לחשוב שהוא ד"ר למשפטים, על אף שהוא בכלל ד"ר לכימיהאתר בתי המשפט
***
ד"ר אורן חסון, מטפל זוגי ופרטני כפי שהוא מציג את עצמו, הוא זואולוג. תואר הדוקטור  שלו אמיתי לגמרי, אך כלל לא רלוונטי לנושא בו הוא עוסק היום. חסון עשה קורסCBT  של יום בשבוע בוינגייט (מה שנקרא פסיכולוגיה מעשית, קרי  לימודי תעודה שכל אדם יכול לשלם ולהשתתף בו) והפך למטפל ויועץ. בשבועות האחרונים הוא מפרסם טור בוויינט, כמטפל זוגי, וגם מנהל פורום לזוגיות ויחסים. כשהוא מופיע כדוקטור, ועושה שימוש נרחב במושגים כמו טיפול או פסיכולוגיה אבולוציונית, הקורא התמים עוד עלול לחשוב שהוא פסיכולוג. אלא שהוא לא.
תגובתו של אורן חסון: "אני מומחה לפסיכולוגיה אבולוציונית, מכיר את המחקרים ומכיר את הבסיס התיאורטי היטב. עשיתי השתלמות ב-CBT בעצימות נמוכה, שמכשיר אותי לטיפולים בחרדות ובדיכאונות. כשמדובר בהפרעות קשות אני מפנה אנשים למטפלים אחרים. אני מומחה לתקשורת בין אישית, הייתי מרצה באקדמיה". יצוין שוב – אין בעיה לעשות הסבה מקצועית. אלא שגרירת תואר הלא רלוונטי למקצוע החדש, מבלי להזכיר שהוא לא רלוונטי, ובכך להסתכן במצג שווא  – זו היא בעיה.
זה המקום להזכיר שוב את תואר הדוקטור של השופט אחיקם סטולר, שחותם כדוקטור על כל פסקי הדין, ובכך עלול להטעות בכך שהוא ד"ר למשפטים, על אף שהוא בכלל ד"ר לכימיה. אגב עורכי דין צריכים לציין את התחום בו עשו את תואר הדוקטורט, בהנחה שהוא אמיתי, כמובן.  בהמשך לשאלה ששלחתי לדוברות בתי המשפט על כללי האתיקה של השופטים בנושא זה, נמסר לי : "למיטב ידיעתנו ועדת האתיקה לא התבקשה עד היום לתת חוות דעת מקדימה בעניין מושא השאילתה. בשל חשיבות הנושא הוא יועלה ויבחן על-ידי ועדת האתיקה". נמשיך לעקוב.
להלן השותף שלו מר גיל גרנות ישראלבודי ה"תזונאי".

יום חמישי, 17 באוגוסט 2017

ד"ר אורן חסון מטפל זוגי, פליקס פלג - דיאטן קליני וספורט מרצה ב"ישראלבודי"

טל קנב הוא "דוקטור" לפסיכולוגיה, פליקס פלג שותף לעבודת "דוקטורק", והזואולוג שיטפל לכם ביחסים
טל קנב אינו מופיע בספר הפסיכולוגים אך נמנע מלספר שתואר הדוקטור שלו אינו מוכר, פליקס פלג אינו מופיע במאגר הדיאטנים הקליניים, אך מציג את עצמו כ"דיאטן קליני, מרצה לתזונה וביוכימיה ומתרגל במתמטיקה באוניברסיטאות". אורן חסון הוא ד"ר לזואולוגיה, שיטפל בכם פרטנית וזוגית

21.05.2017 13:48
מאת: טלי חרותי-סובר  התראות במייל
מקור: https://www.haaretz.co.il/blogs/taliherutisover/.premium-1.4106272

ד"ר אורן חסון מטפל זוגי ופרטני, כפי שהוא מציג את עצמו, הוא זואולוג דודו בכר
פליקס פלג הוא בחור רב מעללים. בדף אחד המופיע ברשת הוא מציג את עצמו כ"פליקס פלג - דיאטן קליני וספורט, BSc מרצה לתזונה ...שותף לעבודת דוקטורק (הטעות במקור) בנושא השפעת תזונה על מחלות לב, מכון מחקר מיג"ל". הוא גם "עובד עם חברות בכירות בתחום התזונה והכושר".

בעמוד אחר הוא מציע את עצמו כמורה פרטי למתמטיקה שם הוא כותב "בוגר תואר ראשון במעדי (שוב טעות במקור) התזונה, ביולוגיה עם רקע בדוקטורט בכימיה, מרצה לתזונה וביוכימיה ומתרגל במתמטיקה באוניברסיטאות".

כמו שכבר נכתב פה כמה פעמים, כשאדם מציג את עצמו כדיאטן קליני, ועוד שותף לעבודת דוקטורק, כדאי לגשת למאגר הדיאטנים הקליניים של משרד הבריאות. ניגשתי. פליקס פלג לא מופיע שם.

השיחה הקצרה איתו נגמרה בטריקת טלפון אבל במהלכה עוד הספיק להגיד לי שיש לו תואר ראשון בתזונה ממכללת תל חי אבל עוד לא קיבל את ההסמכה כי הוא מחכה לבחינה. "ענין של חודש" אמר. כששאלתי על הדוקטורט' טען כ כי לקח חלק בעבודה כזו, אבל לא הסכים להגיד איזה חלק ומי בדיוק עשה את המחקר. בענין ה"חברות הבכירות" הוא מספר כי הוא מרצה ב"ישראלבודי". מדובר ברשת חנויות שמוכרת תוספי תזונה לarhrbho/ על חברות בכירות אחרות סירב לדבר. חשוב מכך: פלג סירב להסגיר באלו אוניברסיטאות הוא מרצה לתזונה וביוכימיה ומתרגל במתמטיקה. בעמוד בו הוא מציג את עצמו כדיאטן קליני הוא כותב שהוא מרצה ברידמן. זה נכון. שמו אכן מופיע שם, אלא שרידמן אינה אוניברסיטה.  הבשורה הטובה: הוא אינו דוקטור.

***

הראצה של פליקס פלג - דלג

פליקס פלג בהרצאה
במבט ראשון נדמה ש"דוקטור" טל קנב הוא דווקא דוקטור כשר לכל דבר: "ד"ר לפסיכולוגיה המשלב 'מיינדפולנס' ו'וויס דיאלוג' בטיפול", כך נכתב בעמוד שלו באתר פסיכולוגיה עברית. בדיקה קצרה מעלה כי קנב אינו פסיכולוג, ואינו מופיע במאגר הפסיכולוגים. יש לו תואר שני משלוחת "לסלי" בטיפול בהבעה וביצירה וגם "תואר שלישי: ד"ר לפסיכולוגיה P.S.P, סקרמנטו, קליפורניה".


על ה"תואר השלישי" הזה כבר כתבתי אין ספור פעמים. מדובר בתוכנית  שנעשית בהתכתבות (או מה שמשווקיה אוהבים לקרוא דיסטנס לרנינג) שעולה 40 אלף דולר, ואינה  מוכרת בישראל. לכן גם תואר ה"דוקטור" בפסיכולוגיה אינו מוכר. קנב לא טורח לספר בשום מקום שהתואר שלו אינו מוכר בישראל ואפילו לא בארצות הברית, למעט הכרה מקומית מאוד.

תגובתו של טל קנב: "הוצג מקור הדוקטורט בכל מקום שנשאלתי ובעמודים המקצועיים שלי. עמלתי וקיבלתי תואר דוקטור כדין במוסד מוכר מאושר איכותי וותיק בקליפורניה".

עוד "דוקטורים" בתוכנית זו: המטפלת המשפחתית  ציפי לידור, המאמנת האישית והמורה גילה יניב, והפסיכולוגית ברלנטי ניקולא עסאף. מכל השלוש לא נמסרה תגובה.

גיל גרנות מרצה על תזונה

אחיקם סטולר
השופט אחיקם סטולר, חותם כדוקטור על כל פסקי הדין, מה שעלול לגרום למישהו לחשוב שהוא ד"ר למשפטים, על אף שהוא בכלל ד"ר לכימיהאתר בתי המשפט
***

ד"ר אורן חסון, מטפל זוגי ופרטני כפי שהוא מציג את עצמו, הוא זואולוג. תואר הדוקטור  שלו אמיתי לגמרי, אך כלל לא רלוונטי לנושא בו הוא עוסק היום. חסון עשה קורסCBT  של יום בשבוע בוינגייט (מה שנקרא פסיכולוגיה מעשית, קרי  לימודי תעודה שכל אדם יכול לשלם ולהשתתף בו) והפך למטפל ויועץ. בשבועות האחרונים הוא מפרסם טור בוויינט, כמטפל זוגי, וגם מנהל פורום לזוגיות ויחסים. כשהוא מופיע כ



יום שבת, 5 באוגוסט 2017

אורנה שמחון למה בחרו אנשי חינוך לעשות עבודת דוקטורט בקבוצות גדולות ודווקא בהונגריה?

הדוקטורט ההונגרי של אורנה שמחון. למה בחרו אנשי חינוך לעשות עבודת דוקטורט בקבוצות גדולות ודווקא בהונגריה?

טלי חרותי-סובר|
11.10.2015 10:04




לאחרונה ניהלתי שיחה לא ממש נעימה עם מנהלת מחוז צפון של משרד החינוך. אורנה שמחון (למי שמצלצל מוכר – אשתו של השר לשעבר שלום שמחון) היא ד"ר בחינוך אותו קיבלה בהצטיינות יתרה, כך כתוב במקומות רבים בהם מפורטים קורות חייה. רק את המקום בו עשתה את הדוקטורט התקשיתי למצוא - שם האוניברסיטה, ושם המדינה. כיוון שאני מתעניינת מאוד לאחרונה בתעשיית הדוקטורטים מחו"ל (כפי שאפשר לקרוא בפוסטים קודמים) שלחתי שאילתא פשוטה למשרד החינוך, באיזו אוניברסיטה עשתה מנהלת המחוז את הדוקטורט. הטלפון צלצל, והד"ר שמחון, כועסת מאוד, הייתה על הקו. הסבירה לי שזה לא ענייני, זכותה לעשות מה שבא לה, וכמובן האיום המתבקש – אני אתבע אותך. נזכרתי בשתי שיחות שעשיתי ממש באותו יום עם קולגות של שמחון, שנשאלו בדיוק את אותה השאלה. הם ענו בחיוך ובגאווה – מהאוניברסיטה העברית. כמה פשוט.
אורנה שמחון
לעשות את הסיפור קצר, את הדוקטור בהצטיינות עשתה שמחון באוניברסיטת אטוש לורנד בהונגריה. אם לא שמעתם את השם, הרי שמאות דוקטורים שהתווספו למדינת ישראל, כמחציתם אנשי חינוך, שמעו גם שמעו. הם לא רק שמעו, הם גם שילמו 12,000 דולר, לא סכום שניתן לזלזל בו בתחילת שנות האלפיים, וגם לא היום (בישראל לימודי דוקטורט עולים כמו שנת לימודים בתואר ראשון, ולחלק נכבד מהדוקטורנטים יש מלגות שונות. באותה תקופה עמד הסכום על כ-10,000 שקלים בשנה).
חלק מן הכסף ששילמו הדוקטורנטים ההונגרים הלך ישירות לפנסיונר חביב של משרד החינוך בשם יהודה שורץ, שהיה מי שארגן  בין השנים 1991-2007 קבוצות של ישראלים מבקשי דוקטורט, דרך חברה מסודרת בשם א.ג. חינוך. לדבריו שלח במהלך השנים להונגריה ("היו לי קשרים עם אוניברסיטאות שם")  כ-200 איש, מתוכם, הוא מעריך, 100 אנשי משרד החינוך. לדבריו אי אפשר היה לעשות את זה באופן בודד, רק בקבוצות, משום מה.
נכון שהם חיו בארץ, נכון גם שהם קפצו להונגריה לכמה שבועות מרוכזים בכל שנה. למהירים שבהם ארך התהליך 3-4 שנים, לאיטיים גם עשר שנים (אז למה בקבוצה בעצם? לשורץ הפתרונים). מי שסיים יכול היה להתחיל להשתמש בתואר ד"ר, המוכר בישראל, ולעיתים גם לקבל עבורו שכר יותר גבוה, כי ככה זה במגזר הציבורי, משלמים לך יותר אם אתה דוקטור (מה שעומד לא מעט פעמים מאחורי המוטיבציה לעשות את התואר).
שמחון, סליחה, ד"ר אורנה שמחון, הייתה גם היא באחת הקבוצות. היא עשתה את התואר ממש מהר – מ-1998 עד שנת 2000. אגב את התואר הראשון שלה היא עשתה באוניברסיטה שכולנו מכירים, חיפה. את התואר השני היא למדה בשלוחת אוניברסיטת קלרק ארה"ב בישראל, במינהל ציבורי במערכות חינוך. התואר השלישי שלה הוא כבר לא אמריקאי, הוא אירופאי מהונגריה. כששאלתי למה לא בחרה אשת החינוך הבכירה לעשות דוקטורט באוניברסיטה ישראלית, ומה רע בלימודי פדגוגיה בחיפה, תל אביב או ירושלים, הטונים נעשו גבוהים מאוד.
אז שאלתי את שורץ, המארגן החביב, למה לדעתו אנשים בחרו לפנות אל מעבר לים. הוא ענה בפשטות: "בישראל האוניברסיטאות עושות בעיות מ-א עד ת'". כששאלתי האם התואר בהונגריה בעצם קל יותר, ענה בדיפלומטיות: "בהונגריה זה היה יותר ידידותי".
וזו, לטעמי, התשובה האמיתית. בניגוד ללימודי רפואה או משפטים בחו"ל, אחריהם צריך בעל התואר להגיע לארץ ולעבור מבחנים קשים שיוכיחו כי הוא עומד בסטנדרט הישראלי, הרי שדוקטורט בתחומים אחרים, בעיקר מדעי החברה והרוח, גם אם הוא מוכר בארץ – דורש בעיקר הצגת תעודה. אז אתה משלם אלפי דולרים, מצטרף לקבוצה, ונוסע לשבועיים בשנה לאוניברסיטה "ידידותית" מעבר לים. בואו לא נתבלבל. לא מדובר בסטנפורד או הרווארד. שם הלימודים לא ידידותיים בכלל.
200 איש, כמחצית אנשי משרד החינוך, הם דוקטורים "ידידותיים". עד שלא תיסגר המסננת הלא רלוונטית היום, בעזרתה כמעט כל תואר דוקטור  נותן העלאה בשכר, ולא פחות גרוע, נקודות בוועדות איתור (ע"ע נבחרת דירקטורים או ועדות ברנר/טירקל) נמשיך לראות תופעות מסוג הדוקטורט ההונגרי.
אגב, מנהלת המחוז ד"ר שמחון עובדת על חוזה בכירים. במקרה זה הדוקטורט לא משפיע על השכר. סתם עניין של כבוד.
ממשרד החינוך נמסר: "האוניברסיטה ככלל מוכרת לצורך מתן תואר שלישי. יחד עם זאת, כל בוגר תואר שלישי חייב לעמוד בכללים נוספים כדי שתוארו יישקל בהשוואה לתואר שלישי ישראלי לצרכי דירוג ושכר במגזר הציבורי".

כתבות נוספות על "תזונאים" בכאילו

גיל גרנות מרצה על תזונה ללא השכלה בכלל!

חלי ממן היא אפילו לא תזונאית

כנסת ישראל משחה את חלי ממן לכוהנת (והיא אפילו לא תזונאית). חלי ממן מחזיקה 400 קבוצות דיאטה בלי להיות דיאטנית. אז למה לכנסת חשוב להיוועץ דווקא בה?

30.07.2017 11:26
טלי חרותי-סובר
מקור: https://www.haaretz.co.il/blogs/taliherutisover/1.4301015

לזכותה של חלי ממן, האישה שזכתה לשלט "כוהנת בריאות ואורח חיים בריא" בדיון השדולה לאורח חיים בריא בכנסת, ייאמר שהיא לא מתחמקת משאלות קשות. האישה העומדת מאחורי "שיטת חלי ממן להרזייה" יכולה הייתה לשתוק, לשלוח יח"צן, או כמו רבים מן הקולגות שלה, בעלי שיטות שונות ומשונות, לטרוק לי את הטלפון בפרצוף. חלי ממן הולכת בשיטה אחרת – היא עונה ברהיטות על כל שאלה, ולא מתנצלת.
חלי ממן
חלי ממן

חלי ממן. לא מתחמקת משאלות קשותרן מלמד
לדבריה, לא היא זו שכתבה או נתנה הוראה לטקסט על השלט, ובכלל, היא לא שמה לב אליו, ואפילו הזיזה אותו הצידה ברגע מסוים כיוון שהפריע. בתמונות השונות הוא נראה עומד יפה מאוד לפניה, ונשאלת השאלה אם היה כתוב עליו "עורכת דין חלי ממן" או "מנהלת בית ספר" או אולי "מדענית טילים" – עדיין היה נותר במקומו.

לחלי ממן יש סיבה לחבב - וזו היא דעתי הפרטית - את התואר "כוהנת". לא מעט נשים (בעיקר נשים) אכן נשבעות בשמה. לדבריה היא "שמנה משוקמת" כבר 22 שנה, והיא מקיימת 400 "קבוצות העצמה" כי "כל אחד צריך שמישהו יאמין בו". שיחה עם חובבות השיטה מעלה כי יש גם ליווי, אבל העיקר הוא התפריטים שהיא מספקת (1,200 קלוריות או 1,500 קלוריות), כי עם כל הכבוד להעצמה - את משלמת כסף כדי להוריד במשקל.

ממן מודה מיד שאין לה הכשרה רשמית. היא לא תזונאית, לא מאמנת תזונה, אין לה אף תואר אקדמי, וגם לא סוג אחר של הכשרה. לדבריה למדה קורסים לעצמה ב"כל מיני מכללות", אבל היא לא נוקבת בשמות כי זה באמת לא חשוב. האמת? התרשמתי. בעולם בו כולם "דוקטורים" או "מומחים" אחרי קורס בתשלום בן חודשיים, מגיעה אישה שטוענת שהיא אוטודידקטית לחלוטין, חפה מתארים.

עכשיו נשאלת השאלה: מהיכן ההכשרה להענקת ליווי תזונתי או פסיכולוגי? לדבריה היא מלווה בעשרות אנשי מקצוע, והם אלה הנותנים את התכנים. העובדה שהשיטה נקראת על שמה כיוון שהיא המציאה אותה פחות חשובה.

כך או כך היא הגיעה לכנסת  בהזמנת ח"כ רחל עזריה מכולנו, כדי להגיד שהמרדף אחרי מוצרי תעשיה שיסומנו כבריאים או פחות, היא לא השיטה. שיעורי תזונה לילדים בבית ספר, יחד עם יותר שיעורי התעמלות והורדת מחירי הלחם הקל – זו הדרך. איך היא יודעת? היא כוהנת, או לא?

גיל גרנות תזונה חלי ממן


יום שבת, 29 ביולי 2017

דר' טל קבסה "מומחית לרפואת ילדים"

טל קבסה ממשיכה לספר שהיא "מומחית לרפואת ילדים", ומאיפה תואר הד"ר של אמיר הלמר
מול שלל ה"דוקטורים" שנחשפים פה בשנה האחרונה יש לי רק עצה אחת לכל מי שמחפש מומחה : תעשו גוגל

15.09.2016 12:33
טלי חרותי-סובר
מקורף http://www.themarker.com/career/1.2754048

חולים ומתעניינים תמימים שנתקלים בפרסומים מלאי תשבחות עצמיות של בעלי דוקטורט ברפואה משלימה עשויים להתרשם מהידע והניסיון שמפגינים אותם דוקטורים - אף שקיבלו את התארים ממוסדות בחו"ל שכלל אינם מוכרים בישראל על ידי משרד החינוך וללא כל הנחיה ישירה מאותם מוסדות.

הנטורופת אריק לשם, שהחברה שהוא מנהל מתווכת את קבלתם של תארים אלה, מציג את עצמו באתר החברה כ"ד"ר אריק לשם N.D ד"ר לנטורופתיה, מאוניברסיטת קלייטון בארה"ב, זה 22 שנים". הוא מספר כי עשה את תואר הדוקטור שלו ברפואה משלימה באישור משרד החינוך.

האזינו: כך מקבלים בכירים במשק תואר בהתכתבות מחרסון - ומציגים עצמם כדוקטורים   12.10.2015
הסיפור שלא ייאמן על דקאן ביה"ס לביטוח והדירקטור הנמרץ - שמחזיק בתואר ד"ר לא מוכר   15.10.2015
קלקלנים: הסיפורים שמטילים כתם על מקצוע הכלכלן   18.10.2015
מבצע: טיול מאורגן לרומניה + דוקטורט   23.10.2015
פרשת התארים הפיקטיביים: אלה העצורים בחשד לזיוף, הונאה והלבנת הון   13.01.2016
אבל התארים בתחום הרפואה האלטרנטיבית שמוענקים דרך לשם אינם מוכרים בישראל - לא על ידי משרד החינוך ולא על ידי משרד הבריאות. איש מבוגרי הלימודים דרך לשם, שאליהם פנינו, לא רצה להגיב לכתבה, ורוב השיחות עמם הסתיימו בטריקת טלפון. לזכותם ייאמר כי הם, כמו לשם, מזכירים כי התואר אינו מוכר בישראל - אך רק אם הם נשאלים על כך ישירות. לדברי שחם, תואר דוקטור יעלה 18,000-10,600 שקלים בלבד.

שיחה ארוכה עם לשם מעלה כמה תמיהות. ה"דוקטורנט" שלומד דרכו, מסתבר, כלל לא נוסע לאוניברסיטה, בין אם היא בארה"ב או בהודו. אם במקומות אחרים שמעניקים דוקטורט בהתכתבות מציעים מנחה מקומי - הרי שבמקרה הזה אפילו על כך מוותרים. המנחה הוא ישראלי וכלל אינו שייך לאוניברסיטה המעניקה את הדוקטורט. הוא כן שייך לצוותו של לשם, שגוזר קופון כמתווך הישר מן האוניבירסיטה שהוא מייצג בישראל.


"אנחנו לא נעזרים במנחים של המכללות שנותנות את הדוקטורט", אמר לשם. "הם עובדים עם המועמדים מהארצות שלהם, אנחנו נותנים את כל התמיכה וההנחיה".

זה אומר שהאוניברסיטה או המכללה לא נותנות דוקטורט רק דרך מנחה שלהן, כמקובל בכל מוסד אקדמי?

לשם: "אם אדם מנהל פה מכללה כבר שנים, למה שלא ינחה דוקטורט?".

לשם אמנם מספר כי הדוקטורט שלו הוא מאוניברסיטת קלייטון, אבל רוב הבוגרים באתרו הם בכלל מאוניברסיטה הנקראת Mind Body Medical University בקליפורניה. חיפוש מאומץ אחרי האוניברסיטה הזו, שמנפיקה תעודות בשם הזה, העלה חרס. במקומה מפנים לינקים שונים למוסד בשם אחר, Mind Body Science , אך זה אינו השם שמופיע על תעודות הדוקטורט.

צילום מסך אתר אינטרנט
צילום מסך מאתר Mind Body Science
ללשם יש הסבר, שלפיו "כל המכללות בקליפורניה נדרשו לעדכן את תוכניות הלימודים שלהן על ידי הממשל, וזה ייקח זמן". לדבריו, "בינתיים הן הקפיאו הכל ואנחנו לא עובדים איתן". עתה לא ברור מהיכן בדיוק מחזיקים הבוגרים את התארים שלהם.
גיל גרנות תזונה

באתר האינטרנט של החברה הוא מסביר למה כדאי לקבל את הדוקטורט דווקא אצלו: "מכיוון שמסלול הלימודים מתקיים בשפה העברית, התהליך מעניק נוחיות ומתקיים בביתו של הסטודנט; אין נסיעות לחו"ל; הכרה בלימודים קודמים; פטור מלא מחובות לימודיות בהצגת מסמכים רלוונטיים; מסלול גמיש; אין הגבלת זמנים; ועלויות נמוכות".

חושקים בתואר שאינו מוכר בישראל

ד"ר טל קבסה היא אשה רבת יכולות. על פי אתר האינטרנט שלה, היא לא רק יזמית ומנכ"לית, אלא בעיקר "מומחית ברפואת ילדים משולבת ומגשרת, ממייסדי הרפואה המשולבת לילדים בישראל". קבסה לא מסתירה כי היא "בעלת דוקטורט ברפואה טבעית וברפואת גוף נפש (Phd&MbMD)" - אך אינה טורחת לספר באתר כי את עבודת הדוקטורט שלה עשתה בהתכתבות מאוניברסיטה אמריקאית, שתאריה אינם מוכרים כלל בישראל.


אבל תואר הדוקטור שבו היא מתגאה, עם סופרלטיבים רבים נוספים - כמו "מומחית רב־תחומית ברפואה משלימה ובעלת נסיון אבחוני וטיפולי של יותר מ–18 שנה, בעבר מרצה בכירה במירב מבית 'מכבי' ו'האוניברסיטה הפתוחה 16 שנים', וגם "עורכת מדעית של ספרים על תזונה לילדים" - עשוי לחשוב כי מדובר פה ברופאה מדופלמת.

אבל קבסה אינה רופאה מוסמכת, והיא אינה ה"דוקטורית" היחידה. אבנר סולימן למשל, מציג את עצמו כ"ד"ר לרפואה סינית, מומחה בגניקולוגיה ומחלות ילדים". ד"ר דפנה לב היא "מומחית לרפואה טבעית, ספורט ותזונה", ורבקה מרום נושאת את התואר ד"ר והיא "מתמחה בפסיכולוגיה טרנספרסונלית" - היא לא רק פסיכולוגית, אלא גם מתקשרת. השלושה סירבו להגיב על הדברים.

רשימת הדוקטורים האלטרנטיביים מתארכת, ומגיעה כולה ממקור אחד: חברת דוקטורנט, השייכת לאריק לשם מרמת ישי. בשנים האחרונות הפך לשם למוקד עלייה לרגל ללא מעט אנשים שרוצים לעשות דוקטורט בקלות ובמהירות. בעיקר אנשי הרפואה המשלימה שמשום מה חושקים בתואר, על אף שזה אינו מוכר כלל בישראל על ידי משרד החינוך, ואינו מעניק להם הטבות שכר או אחרות. ואולם התואר מעניק כבוד, בעיקר במקומות שלא טורחים לבדוק מהיכן הגיע.

"פרסומים שעלולים להטעות את הציבור"

תחת הכותרת "מסלול להכשרת יועצי רפואת ילדים משולבת" פתחה מכללת רידמן מעין תוכנית הכשרה. "בואו לרכוש את הכלים של רפואת הילדים המשולבת ולהתמחות בטיפול בילדים", נכתב באתר ובדף הפייסבוק של המכללה, "ההכשרה מעניקה לכם את הכלים לטיפול בילדים עם קשיים התפתחותיים, התנהגותיים ועוד".

עוד נכתב באתר: "תהליך האבחון שלנו הוא ארוך ומקיף, ובודק את כל קשת הגורמים הסובבים את חוויית החיים של הילד - החל מההריון והלידה, דרך התפתחותו המוטורית והתחושתית, שהיא בעלת קשר הדוק למצבו הבריאותי, החיסונים שקיבל מאז לידתו, התרופות שלקח, התזונה שלו, החינוך שלו, הסביבה הפיזית שלו ועוד. בהתאם לאבחון שנעשה, מותאמת לילד תוכנית טיפול ספציפית שמטרתה להחזיר אותו להחלמה ולאיזון". התוכנית שמציעה המכללה מוגדרת כ"תוכנית דו־שנתית בניהולה של קבסה", ו"פרי פיתוחה".

במשרד הבריאות, באיגוד רופאי הילדים ובהסתדרות הרפואית, מתייחסים בחומרה לאופן שבו מציגה המכללה את התוכנית. "מכללת רידמן אינה מוסד מוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה ובמסגרתה לא נלמדים מקצועות המוכרים על ידי משרד הבריאות", הבהירו במשרד בתגובה לפניית TheMarker. "במכללה זו נלמדים מקצועות מתחום הרפואה המשלימה שאינם מזכים את בוגריהם בקבלת רישיון או תעודה מטעם משרד הבריאות. כך גם לגבי הקורס המוצע בפרסום שהגיע לידיעתנו - מדובר בלימודים בתחום שאינו מוכר או מוסדר על ידי משרד הבריאות".

במשרד הוסיפו כי "אמנם החוק אינו מייחד את השימוש בשיטות הטיפול של בעלי מקצועות הבריאות כגון פיזיותרפיסטים או מרפאים בעיסוק לבעל תעודה בלבד, אך הוא אוסר על הטעיית הציבור בדבר השימוש בתארי בעלי מקצועות אלו. משכך, ראוי שיובהר כי בוגרי קורס זה אינם בעלי תעודה לפי החוק ולכן יש לעשות שימוש במונחים הנוגעים למקצועות אלו בזהירות על מנת שלא להטעות את הציבור".

כשמדובר בשימוש במושגים כמו "רפואת ילדים משולבת", במשרד הבריאות אמרו כי הדבר חמור אף יותר. לדבריהם, "לגבי רופא, הזהירות הנדרשת ממכללת רידמן הנה כפולה, שכן חל איסור הן על השימוש בכינוי רופא והן על העיסוק ברפואה על ידי מי שאינו בעל רישיון". לסיכום, נמסר מהמשרד כי "בכוונתנו לפנות למכללת רידמן לברר פרטים נוספים על הקורס המדובר".

גם באיגוד רופאי הילדים וההסתדרות הרפואית (הר"י) אמרו כי הם "רואים בחומרה פרסומים שעלולים להטעות את הציבור ולהביא לכך שילדים בישראל יטופלו על ידי גורמים לא מקצועיים".

בהסתדרות הרפואית יבדקו משפטית את משמעויות הפרסום, "אם יש בהן כדי לסכן את בריאות המטופלים או להטעות את הציבור - בהר"י יפעלו בהתאם. ההסתדרות הרפואית ואיגוד רופאי הילדים פועלים על פי הגדרות חדות וברורות באשר למקצוע הרפואה, ובפרט רפואת ילדים, ולא יאפשרו פריצה כלשהי של גבולות אלו, ודאי לא באופן שמעורר חשד להטעיית הציבור".

השבוע, בעקבות פניית TheMarker, פנה משרד הבריאות, באמצעות עו"ד אביטל אגמון ברקוביץ' מהלשכה המשפטית, אל מכללת רידמן, ובמכתב תחת הכותרת "שימוש מטעה בתעודת מקצוע ובכינוי רופא", דרש מהמכללה להבהיר כי בוגרי הקורסים של רידמן "אינם בעלי תעודה לפי החוק, ולכן יש לעשות שימוש במונחים הנוגעים למקצועות אלו בזהירות רבה, וזאת על מנת שלא להטעות את הציבור". עוד כותב משרד הבריאות על מכללת רידמן כי "השימוש במילים 'יועץ רפואת ילדים' הנו שם העלול להטעות את הציבור לחשוב שמדובר ברופאים בפועל, ולכן יש לבחור בשם שלא מותיר ספק שאכן לא מדובר ברופא".

אריק לשם: "לא רואה את העניין 
בחיי הפרטיים כרלוונטי לכתבה"

אריק לשם מסר בתגובה על היעלמות האוניברסיטה, המוצגת כעת בשם אחר, מהאתר כי "האוניברסיטה הפסיקה לפעול עקב הקשחת החוקים לאוניברסיטאות פרטיות בקליפורניה. חלק מהאוניברסיטאות הגישו בקשת חידוש רישיון, ואילו חלק נסגרו או עברו למדינה אחרת בארה"ב. בזמן פעילותה, 'מיינד בודי' היתה רשומה בחוק כמוסד פרטי להשכלה גבוהה.

"האוניברסיטה המדוברת הודיעה לנו על החלטתה לא להמשיך לפעול זמנית. האוניברסיטה הופיעה באתר שלנו ואנחנו ייצגנו אותה עד הודעתם על הקפאת פעילותה בדצמבר 2014. עם הודעתם הסרנו מידית את המידע עליה מהאתר שלנו. לכן, לא ימצא אף בוגר מתאריך הסגירה ועד היום".

על הצגתו בתואר דוקטור אמר לשם: "אוניברסיטה פרטית שאינה מוכרת בישראל לצורכי שכר אינה כפופה להנחיות ולקריטריונים שנקבעו על ידי משרד החינוך - מה שלא מוריד מהחוקיות של נשיאת התואר בצירוף לשמו של האדם, כל זמן שאינו מתחזה לעובד ציבור בעל תואר דוקטור ואינו משתמש בתואר לקבל תוספת שכר מהמדינה".

על תואר הדוקטור שלו־עצמו אמר לשם: "לא רואה את העניין שלך בחיי הפרטיים כרלוונטי לכתבה".

על גובה דמי התיווך המתקבלים אמר לשם: "אין זה עניינך".

ממכללת רידמן לא נמסרה תגובה עד למועד סגירת הגיליון.

ד"ר אבי פלג פסיכולוגיה התנהגותית קוגנטיבית

ד"ר אבי פלג פסיכולוגיה התנהגותית קוגנטיבית כך הופך אדם בלי אף תואר אקדמי לפרופסור: אבי פלג מציג את עצמו כד"ר על אף שאין לו תואר ראשון או שני אקדמי מוכר בישראל, או בעולם. היום הוא כבר "פרופסור". באתר האינטרנט שלו, ליד שמו נכתב - פסיכולוגיה התנהגותית קוגנטיבית - אך הוא לא רשום בספר הפסיכולוגים במשרד הבריאות

05.09.2016 12:37
טלי חרותי-סובר
מקור: https://www.haaretz.co.il/blogs/taliherutisover/1.3058542

כבר יותר משנה אני כותבת על תעשיית התארים האקדמיים המפוקפקים, וכבר נדמה היה לי שראיתי הכל – מיו"ר עמידר יצחק לקס שקיבל תואר ד"ר בהתכתבות מאוניברסיטה לא מוכרת באוקראינה בעזרת עקיבא פרדקין, שישב כבר בכלא בשנות התשעים, ועכשיו נחקר בפרשיית התארים האקדמיים הפיקטיביים, ועד המומחה העולמי להרטבה, ד"ר קובי שגיא, שאינו רופא ואינו פסיכולוג, על אף שימוש נרחב שהוא עושה בטרמינולוגיה רפואית, ויש לו תואר ד"ר בהתכתבות מאוניברסיטת ניו פורט, שכמובן אינה מוכרת בישראל.

כבר יותר משנה אני עוסקת בנושא הזה וכבר נדמה לי שראיתי הכל, למשל עשרות עורכי דין, כן כן עורכי דין, שתארי הדוקטור שלהם פשוט לא קיימים בישראל, או בכל מקום אחר בעולם, ומאות מטפלים אלטרנטיביים שקוראים לעצמם דוקטור, שקיבלו גם הם תואר מפוברק מאוניברסיטה לא קיימת בארה"ב.

צילום אילוסטרציה. פלג, בעל הקליניקה הפרטית, כמה מפתיע, אינו רשום בספר הפסיכולוגים של מדינת ישראל. זה לא מונע ממנו להפגין קליניקה פרטית ולהציע טיפול באנשיםGetty Images / Universal Images
כבר למעלה משנה אני פוגשת על בסיס קבוע מאות דוקטורים מאוניברסיטאות שמחלקות אותו בהתכתבות מרומניה או מולדובה, דוקטורים שאפשר למצוא בעיקר במכללות להוראה, רופאי שיניים מאוניברסיטה מארמניה שמשרד הבריאות הזהיר מפניהם לאחרונה, וכן קבוצה נוספת המתהדרת בתארים מתחום הפסיכולוגיה.

לא מעט אנשים חושקים בתואר ד"ר בפסיכולוגיה, אלא שכדי להיות פסיכולוג בישראל יש לעבור שבעת מדורי גיהינום, והדרך לדוקטורט קשה במיוחד. כך נוצרות כפטריות אחר הגשם תוכניות כמו זו שתמורת 40,000 דולר תעניק לכם תואר ד"ר בפסיכולוגיה, יקר ובלתי מוכר, בהתכתבות.

מצד שני, כך אומר הניסיון, רוב בעלי תואר ה"דוקטור", ישבו פעם באיזו שהיא אוניברסיטה או מכללה, ויש להם לפחות תואר ראשון מוכר. חלקם אפילו פסיכולוגים מורשים, גם אם לא ממש דוקטורים, והנה מגיע המטפל אבי פלג, ושובר שיא אפילו בתחום הזה.

לאחרונה הודיע האיש בפייסבוק בצניעות גדולה כי הפך לפרופסור. לא פחות, פרופסור! ועוד מאוניברסיטה אמריקאית! עשרות אנשים בירכו אותו על ההתמדה וההצלחה , וההתרגשות גדולה. בראש האתר שלו הוא כותב -  ד"ר אבי פלג, פסיכולוגיה התנהגותית קוגנטיבית. כשהתקשרתי ושאלתי אם הוא פסיכולוג ענה כשהוא פסיכוטרפויט. "אז אתה לא פסיכולוג" אמרתי באכזבה, והוא ענה בנושלנטיות – "זה אותו דבר".

נו, משרד הבריאות חושב אחרת. לא רק שזה ממש לא אותו דבר – פסיכולוגיה נלמדת באקדמיה והיא מפוקחת ומוגבלת, בעוד פסיכוטרפיה יכול כל אדם ללמוד, בכל מוסד שמציע לימודים כאלה, עבור תשלום. פלג, בעל הקליניקה הפרטית, כמה מפתיע, אינו רשום בספר הפסיכולוגים של מדינת ישראל. זה לא מונע ממנו להפגין קליניקה פרטית ולהציע טיפול באנשים, כי זה , כידוע, "אותו דבר".


יתרה מכך - מבדיקת קורות חייו של ה"פרופסור" עולה כי אין לו אף תואר אקדמי אחד מוכר. בלשונית "אודות" באתרו  נכתב (לא נגעתי) :"בוגר המכללה למדעי הרפואה הטבעית - מורפופסיכולוגיה. בוגר המכללה לתקשורת ועיתונות -  גימנסייה הרצלייה שלוחת אוניברסיטת ת"א, בוגר המכון לקידום האינטגרציה החברתית במערכת החינוך - אוניברסיטת בר-אילן, בוגר המכון לפסיכוקיברנטיקה ישראל - פסיכותרפיה הוליסטית. נאמן חינוך, שילוב הורים בחינוך - אגף שחר, האקדמיה למבוגרים ראשל"צ - קרימינולוגיה - פסיכולוגיה חברתית - אינטליגנציה רגשית".

ד"ר רונית אסקרוב, ליאור סולטן

ה"דוקטוריות" לנטורופתיה; ה"דוקטור" לפסיכולוגיה; הבטחות התעסוקה של הכלכלן הפרקטי
רונית אסקרוב היא "דוקטור" לפסיכולוגיה בכירה ברידמן שהתואר שלה אינו מוכר בישראל, ולא ברור איך קיבלה אותו. "דוקטור" אופירה שאול תעזור לכם לרדת במשקל אף שאינה תזונאית. "דוקטורית" שלישית היא אורית הירשפלד קורן, שתעזור לכם בהעצמה ותיקשור

20.07.2017 13:21
טלי חרותי-סובר
מקור: https://www.haaretz.co.il/blogs/taliherutisover/1.4237797

"בהכשרתי אני בעלת תואר דוקטור בנטורופתיה ומוסמכת לרפואה סינית, מנחת קבוצות ותיקה, מאמנת אונטולוגית-הוויתית, מדריכה מוסמכת לקורס האווטר ובוגרת סדנאות ותוכניות רבות בנושאי מודעות עצמית, התפתחות וצמיחה אישית", כותבת "ד"ר" אופירה שאול באתר האינטרנט שלה, שם היא מציעה לבוא ללמוד את השיטה שפיתחה לה היא קוראת "החופש מאוכל".

"את שיטת חופש מאוכל פיתחתי בהשראת שיטות וגישות רבות ושונות שהתנסיתי בהן באופן אישי ומקצועי. למידת עקרונות השיטה ותרגול היישום שלהם בחיי היום יום נעשים בסדנאות וקורסים. נכון להיום עברו את הקורס מעל 1,200 בוגרות בשיטת חופש מאוכל".

אל תתבלבלו. שאול אינה תזונאית מוכרת, מוכשרת ומוסמכת, ולא ברור מהיכן בדיוק רכשה את תואר הדוקטור שלה. מה שכן ברור הוא שהשוק, כמו שכתבתי לא פעם, מלא ב"דוקטוריות" שמציעות לטפל בנושא התזונה.

לדבריה היא למדה רפואה סינית, את הדוקטורט עשתה בישראל במוסד שאינה מצליחה להיזכר בשמו, דרך מכללה שלימדה רפואה סינית לפני 20 שנה. היא לא הגיעה אף פעם למוסד שממנו קיבלה את התואר. גם לא זוכרת את שם המכללה בישראל בה למדה. לדבריה היא "לא עוסקת בתזונה אלא לעזור לאנשים לשנות את אופן החשיבה על אכילה שלהם". אה לא, היא לא פסיכולוגית.

***

את "דוקטור" אורית הירשפלד קורן לא התקשיתי למצוא ברשת, אבל בניגוד למודעה שלה שהציעה את שירותיה בקליניקה בכנרת הכוללת "אימון מנטלי לספורטאים ובכלל, קורסי פסיכואנרגיה, תיקשור להתפתחות והבנה" – הרי שלפרנסתה היא עוסקת ככל הנראה באימוני שייט. באתרים הנושאים את שמה לא ברור מהיכן רכשה את השכלתה, עד תואר הדוקטור הנחשק. לדבריה, המעורפלים מאוד, תואר הדוקטור שלה הוא בנטורופתיה. "עבודת הדוקטורט: טיפול בפחד וחרדה. על העבודה הרצאתי כ'הגנה' בפני מרצים פרופסורים מהאוניברסיטה מספרד. אני מתקשרת מלידה, אך המשכתי ללמוד".


***

ד"ר רונית אסקרוב היא בעלת קורות חיים מרשימים. כך כתוב באתר של רידמן המכללה הלא אקדמית למקצועות הרפואה האלטרנטיבית: "ד"ר לפסיכולוגיה, מטפלת בתנועה ובהבעה (בוגרת לסלי קולג'), פסיכותרפיסטית גופנית. בעלת ניסיון רב שנים בטיפול, בהנחיית קבוצות, בייעוץ ארגוני ובהכשרת סטודנטים. הקימה את תחום הפסיכותרפיה הגופנית במכללת אלבאום ובמכללת רחובות והכשירה מאות סטודנטים. בעלת רקע צבאי עשיר בתפקידי פיקוד והדרכה (סא"ל). רונית פיתחה מודל הנקרא חיווט ההתקשרות (RA) המשלב את יסודות הפסיכותרפיה ע"פ גישת יחסי אובייקט וע"פ הגישה ההתייחסותית ביחד עם אבחון התנועה ע"פ לאבאן ובארטניף ועקרונות הפסיכותרפיה הגופנית מרייך דרך בואדלה וקלמן באופן המשתלב לגרעין טיפולי אחד עמוק ואינטגרטיבי".

רונית אסקרוב - דלג

הרבה מילים גדולות לתואר לא מוכר בישראל, עובדה שאינה מצוינת בשום מקום. גם כשהיא חוזרת עם תשובות, היא שומרת על עמימות באשר לתאריה. "הדוקטורט בפסיכולוגיה לא קלינית לא מוכר על ידי המועצה להשלכה גבוהה, מוכר בארצות הברית". אבל איך נדע אם לא ברור אפילו מאיזו אוניברסיטה קיבלת אותו?

אסקרוב ממשיכה: "העבודה נמשכה שלוש שנים, מחקר איכותני עם הנחיה בארץ ולימודים בשלוחה בארץ במוסד שמקשר בינינו". יצא המרצע מן השק: עוד דוקטורט בהתכתבות, סביר להניח דרך מכללה לא אקדמית שאינה שלוחה מוכרת של שום דבר. אסקרוב, עם זאת, מקפידה לא לתת פרטים. היא מוסיפה שיש לה תואר שני מוכר מלסלי קולג' בישראל, "כך שאינני צריכה שום דבר נוסף". היא גם מוסיפה שהיא סא"ל במילואים. "אינני נותנת פרטים נוספים ומרגישה מצוין עם הכשרתי ונסיוני המקצועי".


מאוחר יותר היא שולחת תגובה נוספת ומספרת שאת תואר הדוקטור שלה קיבלה מ"אוניברסיטת יורק" אותה ייצג בארץ העבריין המורשע בתארים פיקטיבים עקיבא פרדקין, דרך ה"שלוחה" - מכללת סלע. מיותר לציין שאף תואר מ"השלוחה" או ה"אוניברסיטה" שייצגו פרדקין יחד עם נח הלפרין, לא הוכר בארץ כיוון שלא הוכר גם בארצות הברית. זה כולל גם את תואר ה"דוקטור" של הגברת אסקרוב, מה  לא מונע ממנה, ומהמכללה ה"אינטגרטיבית" שהיא עובדת בה - רידמן - להתהדר בו.

***

ליאור סולטן הוא בעל חברה בשם כלכלן פרקטי. באתר שלו הוא מציע הרים וגבעות לסטודנטים שמסיימים את תחומי הכלכלה והחשבונאות ורוצים ללמוד עוד. מה מקבלים? השמה בחברות גדולות עם סכומים התחלתיים של 8,500 שקלים ומעלה, כל לפי האתר. ביקשתי ממנו שם של חברה בה עשה השמה בסכומים האלה. קיבלתי מכתב מחברה שהסכימה שישלח אליה עובדים לבדיקה, ללא תשלום (היא לא משלמת לו. האם יש איזו חברה שתגיד לא?). שאלתי כמה השמות כאלה עשה והיכן, אך לא קיבלתי תשובה.

ליאור סולטן - דלג

לדבריו הקורס גם פועל באקדמיה, למשל במכללה למנהל - הישג גדול בהתחשב בעובדה שמדובר בחברה פרטית שמלמדת במכללה אקדמית. במכללה למנהל מנסחים את היחסים קצת אחרת: "הקורס של ליאור סולטן התקיים ב- 2014, טרם כניסתו של הדיקן הנוכחי לתפקיד", הם כותבים בתגובה. "היה קורס אחד בלבד בסמסטר קיץ ומאז המכללה לא המשיכה איתו. אין פה כניסה של גורם פרטי. הוא הועסק כמרצה שהעביר קורס בכלכלה פרקטית".

דוקטור רעות בר לב זהירות!

זהירות! "דוקטור" רעות
ה"דוקטור לפסיכולוגיה והתנהגויות אכילה" מסתבכת לא מעט בניסיון להסביר מהיכן תאריה. ובצדק

25.06.2017 12:37
טלי חרותי-סובר
מקור: https://www.haaretz.co.il/blogs/taliherutisover/1.4179178
רעות בר לב

השיחה עם "ד"ר רעות בר לב גרמה אפילו לי, סוסת קרבות ותיקה בתחום ה"דוקטורים", לשמוט את הלסת. מדובר באישה שמזדהה בכל מקום כ"ד"ר רעות". ככה עונים במענה הקולי שלה ("תרצי להשאיר הודעה לד"ר רעות?") כך נכתב במענה האוטומטי ("פנייתך התקבלה. אחזור אליך ב 24 השעות הקרובות לשיחת ייעוץ ללא עלות בנוגע לדיאטה בריאה וטיפול טבעי. בברכה, ד"ר רעות") ככה היא מזדהה כשהיא מתקשרת אלי, אחרי שהשארתי לה הודעה ("טלי היי, בוקר טוב מדברת ד"ר רעות").

בתחילת השיחה הטלפונית - היו שלוש כאלה - הא מפרטת קורות חיים מרשימים: תואר ראשון בפסיכולוגיה מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני בפרמקולוגיה, גם הוא מאוניברסיטת תל אביב, דוקטורט בהפרעות אכילה ב"תוכנית משותפת לאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת סינגפור". וואו.

עם התגלגלות השיחה מתברר שאף אחת מההצהרות אינה עולה בקנה אחד עם המציאות. בר לב מסבירה שלא סיימה תואר בפסיכולוגיה בגלל עבודה אחת, אבל אז היא מתקשה לענות בחיוב לשאלה האם התקבלה אי פעם לתואר בפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. אם אין תואר ראשון – איך יכול להיות תואר שני בפרמקולוגיה?  בעצם אין כזה. כשאני שואלת אותה אם הייתה דוקטורנטית של אוניברסיטת תל אביב היא עונה מיד, "כן, אבל התעודה לא ממנה". באיזו פקולטה? אני שואלת, והיא עונה בנונשלנטיות, "פסיכולוגיה".

אם אפנה לאוניברסיטת תל אביב יגידו לי שאת היית דוקטורנטית שלהם?

היא נסוגה: "התוכנית כבר לא עובדת כי היא הייתה בעצם דרך סמינר הקיבוצים"

שיחה לסמינר הקיבוצים מעלה שלא דובים ולא סינגפור. שם לא מכירים כל תואר כזה, או "תוכנית משולבת", ומעולם לא הכירו.

על אף השיחות הארוכות לא הצלחתי לברר דרך מי למדה "דוקטור" רעות, ומתי. זה כנראה כן היה מאוד יקר – שלוש שנים, כשכל שנה עלתה לה כמעט 30 אלף שקל. למי שילמה? היא לא זוכרת. מי היו המנחים שלה? איך הגיעה לתואר בהתכתבות עם סינגפור? גם על השאלות האלה נותרתי ללא תשובה.


הנושא הזה סיקרן אותי במיוחד, היות שנתקלתי במאות אנשים שלמדו ב"קליפורניה", בקוסטה ריקה או סרי לנקה, אבל טרם במי שקיבל "דוקטורט" בסינגפור. כיוון שעל התוכנית הזו עוד לא שמעתי, שאלתי עוד ועוד שאלות. לצערי לא זכיתי לתשובות.

בר לב היא נטרופתית. אין לה אף תואר אקדמי מוכר, כמובן שתואר ה"דוקטור" שלה אינו מוכר בישראל. לדבריה, ביררה במשרד הבריאות, שם נאמר לה כי היא צריכה להציג את עצמה כ"דוקטור לפסיכולוגיה הוליסטית והתנהגויות אכילה". גם לאחר ששלחה את תגובתה, לא ברור מדוע הציגה את עצמה כבוגרת אוניבריסטת תל אביב, או כיצד בדיוק קיבלה את תואר הדוקטור שלה.

רעות בר לב - דלג

תגובת רעות בר לב: "כמצויין והמופיע בשקיפות מלאה באתר שלי כל התעודות, ההסמכות וההכשרות ,סיימתי שנת לימודי הדרכת כושר מטעם וינגייט, לאחר מכן שש שנים נטורופתיה והרבליסטית (מטפלת בצמחי מרפא) ושלוש שנים ד"ר Ph.D בפסיכולוגיה הוליסטית מטעם אוניברסיטת סינגפור אשר דורגה ב 2016 במקום 24 בעולם. יותר מכל אוניברסיטה בישראל. לעולם (טעות במקור) לא הצגתי את עצמי בתקשורת או מכרתי שירותי טיפול בתחומים אחרים כרופאה קונבנציונלית או פסיכולוגית מורשית".

***

נ.ב. הטורים של אלינור אברהם, יועצת התזונה שמציעה "תזונה אינטלגנטית", מופיעים גם בעיתונים חשובים. אברהם אינה תזונאית ואת השכלתה רכשה במקום שאינו מוכר על ידי משרד הבריאות. כך היא כותבת בעמוד הפייסבוק שלה: "בוגרת המכון לתזונה אינטגרטיבית בNY מוסמכת המרכז לרפואת הרמב"ם וחלק מצוות המרכז של ד"ר גיל יוסף שחר". הטרמינולוגיה, והכתיבה הרהוטה, עוד עלולים לגרום למישהו לחשוב שמדובר בתזונאית/דיאטנית, מוכרת ומוסמכת. היא לא. לדבריה מעולם לא הציגה את עצמה ככזו.

אלינור אברהם - 

דוקטור אהובה אלפרון מאיפה תואר הדוקטור שרון גל

איזו מין דוקטור היא אהובה אלפרון? מאיפה תואר הדוקטור של השותף-לשעבר של שרון גל?
ה"דוקטורים" מניו פורט אפי משה וחיה אלוף, הדוקטור לפילוסופיה רפואית אהובה אלפרון, הדוקטור שמלמד מובטלים"שיטות של ה-CIA", ומה שווה המידע באתר "בטיפולנט"

18.03.2017 08:30
טלי חרותי-סובר
מקור: https://www.haaretz.co.il/blogs/taliherutisover/1.3935699


הבושה של המרקר: פרסם טור סאטירי

הבושה של המרקר: פרסם טור סאטירי ככתבה אמיתית. 
כתבת העיתון הכלכלי טלי חרותי-סובר פירסמה כתבה עם הכותרת "הבושה של הרווארד" - המבוססת על טור סאטירי שפורסם באקונומיסט. בינתיים בדה מרקר הספיקו להסיר את הכתבה מהאתר ואף פירסמו התנצלות בעיתון

תגיות: דה מרקרטלי חרותי סובראקונומיסט
נועה פרייסנועה פרייס
יום שלישי, 06 ביוני 2017, 12:52
מקור: http://b.walla.co.il/item/3070838

רק השבוע דיווחנו בוואלה ברנז'ה על תקלה בפס הייצור של הדפסת גיליון "ישראל היום" שגרמה לפאדיחה רצינית כאשר בעיתון הופיע עמוד שלם שכבר פורסם לפני שבועיים. אך מתברר שיש עיתון - הנחשב לרציני ומוערך - שעשה לאחרונה פאדיחה גדולה אף יותר, כאשר פרסם טור סאטירי ככתבה אמיתית ולגיטימית.

מדובר בכתבה שפורסמה ביום חמישי האחרון בדה מרקר. הכתבת טלי חרותי-סובר פירסמה כתבה עם הכותרת "הבושה של הרווארד: נחשף הסוד של ביה"ס למינהל עסקים המוביל בעולם". בכותרת המשנה נטען כי "מזכר פנימי שנשלח למרצים בבית הספר היוקרתי בעולם למינהל עסקים, חושף כמה נקודות תורפה בשיטת הלימוד המפורסמת של המוסד. בין השאר נטען כי מחקרים שמפרסם המוסד עשויים להיות מוטים על ידי אינטרסים של חברות המעורבות במימונם".

בפתיח הכתבה נכתב כי "מזכר סודי שהופץ בקרב בכירי בית הספר, חושף שלוש נקודות תורפה מביכות בשיטת הלימוד של המוסד היוקרתי, הכוללת שימוש במקרי מבחן עסקיים אמיתיים: ניגוד עניינים, מחסור בדור חדש של כוכבים, ומקורביזם — העלולים לפגוע במחקר".


אך מתברר שהכתבה מבוססת בכלל על טור סאטירי שפורסם ב-4 במאי באקונומיסט. בטור שפורסם בזמנו לא הופיע שם של כתב, והוא הופיע תחת הטור Schumpeter. כאשר ככל הנראה מדובר ביוזף שומפטר, כלכלן מפורסם ואיש מדע המדינה שלימד בהרווארד בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, ונפטר בתחילת שנות ה-50. הכתבה של חרותי-סובר גם תורגמה מאנגלית בצורה לקויה, כך למשל הביטוי senior faculty members תורגם ל"חברי הפקולטה הבכירים" במקום ל"הסגל האקדמי הבכיר".

בינתיים הכתבה כבר הוסרה מאתר דה מרקר ולא ניתן להגיע אליה דרך גוגל, אך היא עדיין מופיעה באתר מאקו – לו יש שת"פ עם העיתון הכלכלי מקבוצת הארץ. בנוסף לכך, בדה מרקר אף פירסמו אתמול התנצלות שבה הודו בטעות וכי אכן מדובר בטור סאטירי.

זוהי אינה הפעם הראשונה שהעיתון נאלץ לפרסם הבהרה בעקבות פרסום של חרותי-סובר. כך למשל בינואר אשתקד פורסם בוואלה ברנז'ה כי המאבק בין ארגון נכי לצה"ל לעיתון הסתיים בהודעת הבהרה ותיקון טעויות ארוכה. זאת לאחר שהארגון הגיש תביעת דיבה על סך שלושה מיליון שקלים נגד דה מרקר וחרותי-סובר. התביעה הוגשה לבית המשפט לאחר שחרותי-סובר פרסמה טענות קשות על התנהלות בלתי תקינה בארגון.


טלי חרותי-סובר: "את החשיפה עשתה הגברת לעצמה"

אישה בורחת מבשורה - אישה שחייה עומדים במרכזו של טור מאת טלי חרותי-סובר, עיתונאית בכירה ועורכת ב”דה מרקר”, זועמת: ”פגעה באנשים שלא התכוונו בשום דרך ואופן למצוא את עצמם בעיתון”

תגיות: הארץטלי חרותי-סוברדה מרקר
דוד אברהםדוד אברהם
יום רביעי, 02 באוקטובר 2013, 15:05
מקור: http://b.walla.co.il/item/2682432

טלי חרותי-סובר
"היא ויתרה. יש לה בעל. זה מספיק". חרותי-סובר (צילום: Themarker)
אישה שחייה עומדים במרכזו של טור מאת טלי חרותי-סובר, עיתונאית בכירה ועורכת ב"דה מרקר", טוענת ששוחחה עם חרותי-סובר על חייה מבלי שידעה שמדובר בעיתונאית ונדהמה לגלות את הדברים מתנוססים באתר "הארץ". באתר סרבו לבקשתה להסיר מהאוויר את הטקסט, שהתפרסם בבלוג "אישה עובדת" שמתפרסם בזירת הבלוגים של הארץ וגרם לה לדבריה "מבוכה גדולה".

חרותי-סובר והאישה ("המהנדסת", כפי שהיא מוצגת בעילום שם בטור) נפגשו לקראת כניסה לסדנת שתיקה. האישה שיתפה את חרותי-סובר בהלך חייה, עזיבת המקצוע והמגורים לצורך מעבר לדרום עם בעלה. חרותי-סובר קיבלה ככל הנראה השראה מסיפורה של האישה לטור על ויתור קריירה מצד נשים לטובת חיי משפחה. בין היתר היא כתבה כי "שוק העבודה יצחק לה בפנים. היא תישאר בחצי משרה מבאסת אליה הולכים ברגל, ולא ממש צריך להתאפר, תיקח את הילדים אחרי הצהריים לחוגים, וכשבעלה המפרנס ישוב מעבודתו, יוכלו להחליף ביניהם פיסות לא מעניינות של רכילות על השכנים. אולי היא 'תתפתח'. תיקח קורס בישול, או מקרמה, או משהו רוחני. ואולי לא. הגשמה עצמית, החלק העליון של פירמידת מאסלו, כנראה כבר לא תהיה שם. היא ויתרה. יש לה בעל. זה מספיק", כתבה, במילים שהתפרשו אצל האישה כעלבון צורם.

חרותי-סובר: "את החשיפה עשתה הגברת לעצמה"

שמה של האישה לא הוזכר, כאמור, אולם צוין כי היא מהנדסת בת ארבעים מיישוב קטן בדרום ועובדת באוניברסיטה. לוואלה! ברנז'ה היא סיפרה היום כי הדברים גרמו לה מבוכה רבה, וכי היא כועסת מעצם הפרסום והתגובות שנלוו לו. "לפני תחילת הסדנה שוחחנו, שיחה אישית ופרטית לחלוטין, שיחה בה שיתפתי את טלי בפרטים אישיים ביותר עלי", היא מספרת. "בשום שלב בשיחה טלי לא ציינה בפני שהיא עיתונאית או שהיא מתעתדת לצטט את שאמרתי בבלוג שלה. הפוסט שלה מלא באינפורמציה עלי, כך שאנשים שמכירים אותי, גם כאלה שלא יודעים שהשתתפתי בסדנה, זיהו אותי ופנו אלי לספר לי עליו".

"אני חשה מבוכה גדולה. גם מתוכן הדברים המרושעים שנכתבו עלי, וגם מעצם החשיפה", היא מציינת ומוסיפה כי פנתה לאתר "הארץ" בבקשה להסיר את הפוסט או לפרסם התנצלות, אך נענתה בשלילה. "התחושה היא שהגב' חרותי-סובר כותבת מה שבא לה בלי לתת לאנשים אחרים את האופציה ההוגנת להגיב ותוך פגיעה באנשים שלא התכוונו בשום דרך ואופן למצוא את עצמם בעיתון", הוסיפה.

טלי חרותי-סובר מסרה בתגובה: "הפוסט שלי דיבר על תופעה גנרית, וזכה ללא מעט תגובות מנשים שמבינות את הנושא לעומק, והזדהו איתו. את החשיפה עשתה הגברת לעצמה, והיא ממשיכה לעשות זאת בכל מקום ברשת (כנראה שזה נעים). אני מתנצלת אם נפגעה, ומאחלת לה אושר ועושר והרבה הצלחה".
שתף

אדריכלית שאין לה תעודה

ה"אדריכלית" שאין לה תעודה, ה"אדריכלית" שלמדה עיצוב פנים, וה"אדריכלית" שמאיימת במכתב נוקב
שלושה אתרי אינטרנט שונים מציגים שלוש נשים הטוענות שהן אדריכליות. הן לא

04.06.2017 13:15
טלי חרותי-סובר
מקור: https://www.haaretz.co.il/blogs/taliherutisover/1.4139102

שלושה תחקירים שונים התפרסמו כאן לאחרונה, כולם עוסקים באנשים שאינם אדריכלים אך מציגים את עצמם ככאלה, על אף שמדובר בעבירה פלילית. מדובר בדרך כללי במעצבי פנים, בלא מעט הנדסאים ובסתם נוכלים. אחרי מאות התגובות שהגיעו, לקוחות שהתקשרו לשאול איך אפשר לתבוע בעלי מקצוע מתחזים, דיונים עם עמותות וארגונים שונים שחרדים למקצוע האדריכלות, וגם פולואפים בכלי תקשורת אחרים (בעיקר על משתתפת בהישרדות שהציגה את עצמה כאדריכלית, אף שהיא הנדסאית) חשבתי שמשהו השתנה. בינתיים לא.

קחו למשל את דורית סלע ממשרד דורית סלע. בשיחת טלפון היא מספרת שהיא אדריכלית. לא פעם אחת, אלא פעמיים. אתר האינטרנט מושקע מאוד, אך פרט אחד חסר בו: לא רק שסלע אינה אדריכלית, אין לה אפילו תעודה רשמית אחרת. "למדתי חמש שנים אדריכלות באריאל, ואף הגשתי פרויקט גמר בהצלחה רבה, אך מסיבות אישיות (הריון ולידה) לא גמרתי את התואר" היא מגיבה לפנייתי, וממשיכה: "אני מעסיקה שישה אדריכלים ומעצבים". כששאלתי מדוע אמרה לי שהיא אדריכלית, לא קיבלתי תשובה עניינית.

דורית סלע - דלג

***

סלע, למגינת הלב, אינה לבד. איריס פולדיאן מוצגת באתרה כ"אדריכלית ומעצבת פנים". בשיחה עם מנהלת המשרד שעונה לטלפון היא אומרת שלוש פעמים ש"איריס היא אדריכלית". כשאני שואלת מאיזה מוסד בדיוק קיבלה את הכשרתה עולה פולדיאן עצמה על הקו ומתעקשת בעצמה שהיא אכן אדריכלית. לטענתה למדה ב"אסכולה", שם לומדים בעיקר עיצוב פנים, כך שלא ברור אם היא אפילו הנדסאית. לפני שהיא טורקת את הטלפון וקוראת לי חוצפנית היא אומרת שהיא "בונה כבר 20 שנה, וגם מגישה היתרים".  מנהלת המשרד כותבת בתגובה: "כל מה שאיריס עושה הינו על פי דין ובליווי עורך דין".

איריס פולדיאן - דלג

***

אלכסנדרה מיגלובסקי היא "בעלת סטודיו בוטיק לאדריכלות ועיצוב פנים". באתר שלה היא כותבת כך: "את מקצוע האדריכלות, רכשתי במשפחה ונשמתי אותו כבר בגיל צעיר. כילדה, אני זוכרת את הימים בהם ישבתי לצד אימי, מוקסמת מהאסתטיקה שעומדת בבסיס של המקצוע, ומהאופן בו היא שרטטה בדיוק מופתי, סטים של תוכניות ומגלה סקרנות, כמו שיש רק לילדים, לעולם של עיצוב בכלל ושל ארכיטקטורה בפרט. הנקודה הזו הייתה התחנה הראשונה במסע שלי שעבר דרך לימודי אדריכלות ועיצוב פנים והמשיך בעבודה של שנים בתחום".

לימודי אדריכלות? לא בדיוק. בשיחה איתה, שניתקה באופן פתאומי, היא מספרת שהיא אדריכלית, ורק כשאני מתעקשת לברר את השכלתה היא מסבירה שהיא הנדסאית.  בתגובתה הרשמית נוזפת בי ה"אדריכלית", ומודיעה לי ש"תכתוב מכתב מנומק למערכת 'הארץ' אבל עד אז אני מצפה להתנצלות אישית ופומבית".

***

מריבוי המקרים האלה ניתן רק לקוות שהמכללות הטכנולוגיות, שאמנם לא מעניקות תארים אקדמיים, אלא לימודי תעודה בלבד, אך פועלות בפיקוח המדינה, יחויבו סוף סוף  גם בשיעורי אתיקה. רצוי שכל הנדסאי ידע שהתחזות לאדריכל יכולה להביא אותו לבית המשפט. בנקודה זו כדאי להזכיר שנגד כמה עשרות "אדריכלים" כבר הוגשו תלונות למשטרה על ידי עמותת האדריכלים המאוחדים.

מובן שבית ספר שפתח אדם פרטי לעיצוב פנים, בו יכול ללמוד כל אדם תמורת תשלום, צריך גם הוא להזכיר לתלמידיו שעיצוב פנים אינו בשום אופן אדריכלות.

ונחזור על טיפ מעשי ללקוחות; כדאי לבדוק כבר בשיחה הראשונה מה היא השכלתו של האדריכל שאתם פוגשים, ואם רכש תואר ראשון אקדמי ממוסד מוכר. נזכיר שוב כי הנדסאי אינו אדריכל, כפי שאח אינו רופא, אף ששניהם נותנים זריקות. מעצב פנים לא מחזיק באף תואר. אל תתבלבלו.

תמיר ליאון - האנתרופולוג היישומי

מי אתה, האנתרופולוג היישומי, תמיר ליאון?

תמיר ליאון הוא אנתרופולוג יישומי שטוען שהוא עורך "מחקרים חובקי עולם". הניסיון להגיע אליהם, שלה רק חיבורים משונים ברמה נמוכה. זה לא מונע מהתקשורת לרוץ אחרי אחרי מי שטוען לכתר "מומחה לתרבות הנוער"


22.06.2017 13:04
טלי חרותי-סובר
מקור: https://www.haaretz.co.il/blogs/taliherutisover/1.4176637

תמיר ליאון הוא כוכב תקשורת. ראיונות בעיתונים מרכזיים בישראל, תוכנית שלמה בסדרת "חוצה ישראל" עם קובי מידן והרצאות אין ספור. ככה זה כשאתה "אנתרופולוג יישומי" שמדבר על "דור המסכים", וטוען שילדינו פחות אנושיים, וגם שאוטיזם נובע, בין היתר, מאותה טכנולוגיה. ליאון עלה על הנוסחה המנצחת – הוא מפחיד. איזה הורה רוצה  לחשוב שילדיו הפכו לרובוטים כי הוא קנה להם אייפד? ברור שזה קרה, הרי המומחה אמר.

בקורות חייו, המופיעים בלא מעט אתרים, כמו למשל במרכז המרצים, כותב ליאון כך: "תמיר ליאון אנתרופולוג יישומי מומחה לתרבות הנוער. בעלים ומנכ"ל משותף במכון אתוס. בעלים משותף בחברת "Yooma חדשנות קהילתית ברשת". מבצע מחקרים חובקי עולם בנושאים כמו תרמילאות, מסיבות טראנס, כת השטן, תרבות בילוי ועוד. מתמחה בהשלכות התרבותיות והפסיכולוגיות של 'ילדי המסכים' ובארגון אפקטיבי של יחסי 'משפחה-עבודה'. מפתח תוכניות מניעה בנושא אלכוהול, סמים, אלימות ומנהיגות ומעביר תוכניות בפני ילדים במערכת החינוך ומסגרות אחרות. מרצה, יועץ וחבר ועדות בגופים שונים ממשרדי ממשלה (חינוך, רווחה, בטחון, בטחון פנים), השלטון המקומי, תנועות נוער, צבא ומשטרה, חברות פרטיות, משרדי פרסום ועוד".

עד כאן הסופרלטיבים העצמיים, עכשיו נעשה סדר: לליאון יש תואר שני מחקרי באנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון. ברשת הוא מופיע לעיתים כדוקטורנט. לדבריו, הוא  כבר כמה שנים לא במסלול הזה. ברשת הוא מופיע כ"בעלים ומנכ"ל משותף במכון אתוס" – בשיחה איתו הוא אומר שכבר כמה שנים לא, ואכן, המכון עצמו לא קיים כבר כמה שנים.


הוא מעיד על עצמו כ"מבצע מחקרים חובקי עולם", אלא שליאון לא חוקר באף גוף אקדמי ואינו מתיימר להיות במסלול כזה. כאמור, הוא גם לא חבר בשום מכון מחקר עצמאי, אז איפה  הוא כן מבצע את ה"מחקרים"? לדבריו הוא "חוקר עצמאי". חיפשתי ברשת ארוכות את מחקריו. מצאתי כתבות, ראיונות, סרטוני יוטיוב, אבל לא מצאתי שום דבר שאפשר לקרוא לו מחקר.

אגב, אני לא הראשונה. בינואר 2016 פורסם הפוסט הזה גם שם מנסה הכותב להתחקות אחרי "מחקריו" של ליאון, ומתקשה. בשיחה איתו ביקשתי ממנו שישלח לי כמה מהמחקרים. הוא אכן שלח כמה קבצים שהמרחק בינם ובין מחקר רחוק כמזרח ממערב. גם ההסברים שנילוו להם היו בעייתיים.

ב"מחקרים" של ליאון אין כל מתודולוגיה, ולא ברור על סמך מה בדיוק הוא מגיע למסקנות שהוא מגיע. הוא לא מצטט מחקרים אחרים שלו, ולא מצאתי גם מחקרים שמצטטים אותו. איש אקדמיה מוכר ומן התחום, שקיבל את ה"מחקרים" כתב כך: "בכל החומרים ששלח - אין ולו מאמר אקדמי אחד שפורסם בכתב עת אקדמי (או בכלל פורסם). אלה הם ניירות עמדה, או במקרה הטוב ניסיון לכתוב מאמר, שכנראה לא צלח. בהסבריו יש כמה משפטים מאוד לא מקצועיים ומעוררים תהייה, למשל: "לא עושה שום סקר או שאלון או כל שיטה סטטיסטית שיכולה מבחינתי להטות את הנתונים. פשוט צופה באוכלוסיית המחקר בסביבתם הטבעית" -  אין דבר כזה לא לעשות סקר, שאלון או ראיון, אלא רק לצפות באוכלוסיית המחקר. זה פתח לפרשנות מוטית אישית של החוקר, שלא מתעניין בנחקרים עצמם".

דוגמה לשיטות המחקר של ליאון ניתן למצוא בנייר עמדה שכתב על טיולי בתי ספר, לכאורה לבקשת משרד החינוך (יתכן שלמשרד החינוך לא ברור מהיכן המומחיות). וכך הוא כותב תחת הכותרת "שיטת המחקר": "כותב המאמר שוהה מ-1996 שעות רבות בקרבת בני הנוער, הן במסגרות פורמליות (חודש של תצפיות מרוכזות בסביבות חודש מרץ בכל שנה) והן במסגרות לא פורמליות רבות: חוגים, תנועות נוער, מועדוני נוער, בתים שבהם מתגוררים בני הנוער ומשפחתם, גנים ציבוריים ומועדוני בילוי ועוד.

"בנוסף, מבוסס המאמר על ראיונות רבים עם בני נוער, הורים, מדריכים, מחנכים, מורים ומנהלים, יועצות בית ספר, שרותי רווחה למיניהם, אגפי החינוך בשלטון המקומי, רשויות הצבא, מפקדים וחיילים בדרגות שונות, וראיונות מובנים ופחות מובנים עם גורמים במשרדי ממשלה אחרים כמו משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים והמשטרה, סיירות הורים, משרד הבריאות ומשרד התמ"ת כל אלו גופים שהחוקר – עובד מולם ברמות אינטנסיביות שונות, ובנוסף גם גורמי תקשורת בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונים".

תמיר ליאון
גלי איתן

כמה?מה ?איפה? מה פירוש שוהה רבות בקרבת בני נוער? היכן הראיונות? עם כמה אנשים נעשו בדיוק? איפה הסטטיסטיקה עליה מבוססות המסקנות? אלה לא קיימים, שהרי ליאון מודה שהוא לא "לא עושה שום סקר או שאלון או כל שיטה סטטיסטית".

במייל שהוא שולח לי הוא נותן עוד "דוגמא מייצגת" השופכת אור על ה"חוקר": "נסעתי, כפי שסיפרתי לך, לאולפנה מסוימת. זה מוסד שביקש שאדבר עם התלמידות בשכר. הגעתי שעה לפני הזמן ושוחחתי ארוכות עם מורה ועם מנהל האולפנה לגבי כמה שאלות שהיו לי. לאחר מכן יצאתי לחצר והתבוננתי בתלמידות. ההרצאות עצמן היו מעוררות בצורה כזו שהבנות באו אלי בסוף לשאלות בדבר דברים שהציקו להן או סתם להודות לי. ילדה אחת אמרה לי, 'דיברת את החיים שלי'. בסוף ישבתי עם שתי בנות ליד השער, הן רצו לשאול אותי משהו פרטי יותר כאשר ראו בי אדם שיכול לסייע. יצאתי מהמוסד שעה וחצי אחרי הזמן המתוכנן, ישבתי באוטו וכתבתי את כל הדברים שהיו לי חדשים, לא הרבה, אני כבר שנים ארוכות בתוך אוכלוסיית המחקר הזו.

"לשמחתי עלו בשיחות שני נושאים אחרים שעליהם אני עובד כרגע: אחד זה מגפת החרדות אצל הנוער בשנים האחרונות, כפי שסיפרתי לך בשיחתנו על הספרות שאני קורא, והשני כרגע לא לפרסום. ניהלתי, למעשה, מספר שעות של מחקר איכותני טהור ברמה גבוהה וזאת בלי לדעת אף שם או פרט מזהה של מישהו שעמו דיברתי. כעת, אני כותב לך אחרי שהשכבתי את ילדיי לישון ויצאתי לסיבוב עם הכלבה למקום ליד ביתנו שתמיד יושבים שם צעירים ובאמת היו שני נערים בני 18 ודיברתי איתם מעט".

תגובתו של האנתרופולוג שממנו ביקשתי כי יחווה את דעתו על המחקר: "האמירה 'הגעתי שעה לפני הזמן ושוחחתי ארוכות עם מורה ועם מנהל האולפנה לגבי כמה שאלות שהיו' היא מוזרה. לשוחח שעה עם המורה והמנהל זה מאוד לא רציני. לא רציני גם לכתוב שניהל "כמה שעות" של מחקר איכותני ברמה גבוהה. כמה שעות זה אולי מספיק לכתבה בעיתון, גם לא בטוח. ועוד אמירה אומללה שמוטב שלא הייתה נאמרת היא 'יש להערכתי מעט מאוד חוקרים בכל תחום איכותני שהוא בישראל, שמבצעים מחקר כה אינטנסיבי בקרב אותו שדה מחקר כל כך הרבה שנים'. מדובר ביומרנות שמעידה על חוסר קשר למציאות".

לסיום כותב לי החוקר ליאון  את הדברים המדהימים הבאים: "היו בעבר האנתרופולוגי חוקרים שכונו 'אנתרופולוג כורסא'. הם היו יושבים באנגליה וממציאים חומרים על שבטים נידחים. ניתן להשוות אותם כיום לעיתונאים שלא יוצאים לשטח אלא יושבים מול האינטרנט ומתעצבנים שלא הכל נמצא לפניהם. אלה שהיו בטוחים שהילרי קלינטון זוכה בבחירות, מה שלא היה ברור לכל חיית שטח כמו מייקל מור למשל. אז אני בשטח, ואני מעוניין להיות במדיה, אל תטעי, זה כלי נהדר מבחינתי להעביר מסרים לציבור אליו אני מחויב".

תגובתו של  תמיר ליאון: "כתבתי לך שאני לא שולח מחקרים אלא יישומים של מחקרים שלי, אז כל מה שכתבת לי עכשיו לא רלוונטי. עכשיו, בואי ואסביר לך מה המקצוע שלי: אני אנתרופולוג יישומי. מה זה אנתרופולוג יישומי? השיטות שאני חוקר הן שיטות אנתרופולוגיות טהורות של תצפית משתתפת. אם יש לך בעיה עם זה שאני לא עושה סקרים זה בסדר, אבל הבעיה שלך איננה איתי אלא עם האנתרופולוגיה בכלל".

יום שבת, 17 ביוני 2017

עיתונאות כחלטורה ועכשיו הדיבה טלי חרותי סובר

עיתונאות כחלטורה – ועכשיו הדיבה
מקור: http://www.popup.co.il/?p=10837

טלי חרותי-סובר הקדישה לי חלק מהטור שלה שפורסם לפני שעות אחדות, ואם זה לא כבוד שאותו אציין בקובץ קורות החיים שלי, אינני יודע כבוד מהו. כיאה לדרכה העיתונאית, כפי שתיארתי אותה כאן, הטקסט שלה מלא שגיאות, חלקן שגיאות מהסוג שכבר הצבעתי עליהן, חלקן שגיאות חדשות, וחלקן דיבה ממש.

אבל נתחיל בהתחלה.

בימים שלאחר פרסום הפוסט המקורי שלי, קיבלתי כמה פניות מאנשי דה-מרקר ומאנשים שמקורבים לאנשי דה-מרקר שהפצירו בי, ממש דחקו בי, להתלונן על חרותי-סובר בפני המערכת. אחד מהם כתב לי (ואני מצטט):

א. שימחת רבים במערכת דהמרקר בפוסט ובסטטוסים בעניין טלי חרותי סובר
ב. אחדים מהנ”ל מציעים שתכתוב מכתב תלונה מסודר + בקשה לתיקון לסמי פרץ (עורך דה-מרקר. י”ד).
היא אחד האנשים הפחות חביבים על המערכת. הרמה העיתונאית של שאר העבודה שלה די דומה.

הסברתי לאותו אדם, שהזכיר שטלי זו כבר סיבכה את המערכת בכמה תלונות (עוד על כך בהמשך), שיש לי דברים קצת יותר מעניינים לעשות מלשבת ולכתוב מכתבי תלונה לסמי ושהגיע הזמן שהמערכת תטפל בעיתונאים שלה בעצמה ולא תחכה לתלונות.

אם בזה לא די, תלונות, מסתבר, הן מנת חלקה של הקבועה של טלי.



(טלי חרותי-סובר. התמונה מתוך סרטון יוטיוב)

כך לדוגמה, באוגוסט 2015 הגיש ארגון נכי צה”ל שתי תביעות דיבה פלוס תלונה לוועדת האתיקה של מועצת העיתונות ודרש פיצוי בסך 480 אלף שקל בשל הפרקטיקה החביבה על טלי: לכתוב על אנשים/ארגונים אך לא לבקש את תגובתם (כזכור, לא היתה לה בעיה לציין את שמו של ד”ר עו”ד מאיר קוגמן, יו”ר ועד הסגל האקדמי, אך לא לבקש את תגובתו. בקטנה). הארגון טען כי טלי זו מנהלת “מסע רדיפה אובססיבי נגד הארגון”.

נו טוב, אנחנו מכירים ארגונים שכאשר הם לא מרוצים, הם מיד מגישים תלונות; זה בדרך כלל נגמר בשום דבר. ובכן, לא הפעם. ב-20 בינואר 2016, אחרי הליך גישור, פרסם העיתון התנצלות מקיפה ומפורטת ואף הוריד את שני הטקסטים מאתר האינטרנט של העיתון (ולכן לא ניתן למצוא אותם. את ההתנצלות אפשר למצוא כאן).

ארגון נכי צה”ל הוא לא היחיד שהתלונן על טלי. גם משרד יחסי ציבור התלונן על הפרקטיקה של טלי ללעוג לו ואפילו אישה תמימה, שדיברה עם טלי זו במסגרת סדנה ששתיהן הלכו אליה, גילתה שהיא עומדת במרכזו של טור שכתבה. האישה, ששוחחה עם אתר “וואלה” אמרה:

“אני חשה מבוכה גדולה. גם מתוכן הדברים המרושעים שנכתבו עלי, וגם מעצם החשיפה”, היא מציינת ומוסיפה כי פנתה לאתר “הארץ” בבקשה להסיר את הפוסט או לפרסם התנצלות, אך נענתה בשלילה. “התחושה היא שהגב’ חרותי-סובר כותבת מה שבא לה בלי לתת לאנשים אחרים את האופציה ההוגנת להגיב ותוך פגיעה באנשים שלא התכוונו בשום דרך ואופן למצוא את עצמם בעיתון”.

העובדות האלו משעשעות במיוחד בהתחשב שטלי זו התלוננה בטור שלה שלא טרחתי לדבר איתה קודם. ועל זה אומר בעדינות: “פחחחחחחחחחחחחחחחחחח”.

אגב, לאחר פרסום הטקסט שלי טלי התקשרה אליי. לצערי לא יכולתי לענות לשיחה כי הייתי עסוק בלגנוב את הכסף של המכללה למנהל ולהעביר אותו למרצי דור א’. טלי שלחה לי הודעת ווטסאפ שהיא מבקשת שאחזור אליה. עניתי לה בשעות הערב (בכל זאת, היה הרבה כסף לגנוב) וכתבתי לה: “היי טלי, מצטער שחוזר אלייך רק עכשיו – יום סוער במכללה, כמו שאת יודעת. אני זמין אם את רוצה לשוחח”. זה היה לפני כמעט שבועיים. מאז, לא שמעתי ממנה מילה.

כאמור, הטור שלה ממשיך עם הקשקוש המקושקש של דור א’ וממשיך לטעות בכל העובדות שהוא מציין. כך לדוגמה טלי כותבת שהשביתה נמשכה יומיים. ובכן, לא. היא נמשכה שלושה ימים, אבל כזכור טלי לא טועה; זו המציאה שמתבלבלת.

בכל הקשור אליי, כותבת טלי זו “דרור היה אחד האנשים שהגנו על כיסם (של מרצי דור א’. י”ד) מפני ההנהלה”, וזו כבר ממש דיבה. כל מי שהיה מעורב במשא ומתן יודע בדיוק איזה תפקיד לקחתי על עצמי ומה החלק שלי בסיום השביתה. דיבה, כידוע, מקומה להתברר במקומות שדיבות מתבררות בהן. היוש טלי.

לסיום, כותבת טלי ש”המומחה” (זה אני, במירכאות) “אפילו לא היה מסוגל לכתוב את השם שלי נכון”. אכן, מסתבר שכתבתי את שם משפחתה של טלי כך: חירותי-סובר, בעוד ששמה הוא חרותי-סובר. משום כך, חזרתי אל הפוסט המקורי והורדתי את כל היודים המיותרים והוספתי בסוף הפוסט התנצלות בפני טלי.

את מבינה, טלי, מותר לטעות ואפשר לתקן כאשר טועים. אלא שאת כל כך נפוחה מחשיבות עצמית, כל כך מלאה בעצמך וכל כך רשלנית, שכל שאת מסוגלת לעשות במקום להודות בטעויות החובבניות שלך, זה להגיב בילדותיות. יווו, קראת לי “מומחה”, אני לא יודע איך אתמודד עם הבושה ואיך אמשיך להסתובב ברחובות העיר בידיעה שירדת עליי כך. הו, מה אעשה?!

אתנחם בחבריי. מדור א’, כמובן.

טלי חרותי-סובר עיתונות כחלטורה, הבושה של דה-מרקר

עיתונות כחלטורה – הבושה של דה-מרקר
מקור: http://www.popup.co.il/?p=10912
כך פתחתי את הפוסט שפרסמתי לפני שלושה חודשים:

טלי חרותי-סובר היא לא מסוג האנשים שאתה יכול ללמד אותם משהו. היא יודעת הכל. גם אחרי שמתקנים אותה היא לא תתקן את עצמה שהרי אם תתקן היא תאלץ להודות בטעות והיא, כזכור, לא טועה – זו המציאות שמתבלבלת.

אבל לפעמים המציאות רודפת אותך ונושכת אותך בתחת. המקרים האלו מתרחשים לא כאשר טח”ס כותבת שטויות ו/או משנה את המציאות כך שתתאים לתזות שלה (על זה, כך אני מבין, מוחלים לה בעיתון דרך קבע על אף שיש כבר אגודת טח”ס סודית מקרב העורכים והמשכתבים שמעדכנים מדי פעם לפעם את קובץ הפנינים שלה), אלא רק כאשר העיתון עצמו לא יודע היכן לקבור את עצמו מרוב בושה.

ב-4 במאי פורסמה באקונומיסט כתבה סאטירית שדיווחה על מזכר פנימי שמסתובב בין כתלי בית הספר למנהל עסקים היוקרתי של אוניברסיטת הרווארד, שמצביע על כשלים אתים בהתנהלות בית הספר. חולף חודש שלם עד שטח”ס מחליטה שראוי להתייחס לטקסט סאטירי כאילו היה טקסט אמיתי. היא מדווחת על אותו מזכר מסתורי תוך שהיא מעתיקה, כמעט מילה במילה, את מה שנכתב באקונומיסט. זה כמובן לא מפריע לה לתרגם את המילה faculty בצורה שגויה כי בכל זאת, בלי עילגות יהיה קשה לזהות את העובדה שזה טקסט שלה.

גם העובדה שהטקסט אינו חתום וששם הטור הוא “שומפטר” (ללא שם פרטי) לא מדליקה אצל טח”ס שום נורה אדומה, אפילו לא נורית, כנראה כיוון שכדי שתידלק איזושהי נורה היא צריכה להכיר את יוזף שומפטר, אחד הכלכלנים ואנשי מדע המדינה המוכרים בעולם, שלימד, חכו לזה, בהרווארד משנת 1932 ובמשך יותר מ-20 שנה. כנראה שהיכרות עם אחד הכלכלנים המוכרים בעולם היא דרישת סף מוגזמת עבור מי שעובדת במוסף כלכלי.


קראתי את הכתבה של טח”ס והיא נשמעה לי קצת משונה. ניסיתי להיכנס אליה כעבור כמה שעות כדי לקרוא אותה שוב אבל אז, ללא כל הסבר, היא והכותרת הסנסציונית שלה (“הבושה של הרווארד”) נעלמו במפתיע מאתר דה-מרקר ולמעשה לא ניתן למצוא אותן יותר ברשת אלא רק בזיכרון המטמון של גוגל. (למעשה, זה לא מדויק: אתר מאקו לוקח כתבות מדה-מרקר ומפרסם אותן ומי שעדיין רוצה לעיין ביצירת המופת של טח”ס מוזמן לעשות את זה כאן). (עדכון: בחלוף כמה שעות, וכנראה אחרי שהסבתי את תשומת לב המרקר שעדיין יש עותק באוויר, לא ניתן למצוא עוד את הכתבה שפורסמה במאקו).

אתמול, פנו אליי שני חברים, שכמוני מחבבים את טח”ס, את סגנונה הרהוט, האתיקה הגבוהה שלה, ויכולותיה העיתונאיות המוכחות, והפנו אותי אל התנצלות קטנטנה שפורסמה בתחתית אחד מעמודי דה-מרקר המודפס.



כשירות לקוראי הגלוב, וכיוון שיש צורך בזכוכית מגדלת כדי להבין מה כתוב שם, הנה ההתנצלות:

כן, חובר על ידי כתב “אקונומיסט” תחת הטור “שומפטר”.

אני מודה לשני חבריי שפתרו עבורי את תעלומת היעלמות “הבושה של הרווארד”. מסתבר שדה-מרקר לא נרדם טוב בלילה אם הוא לא מפרסם אחת לכמה חודשים התנצלות על טקסט שמפרסמת טח”ס.

לילה טוב.

כתבה מבישה על טלי חרותי סובר

אישה בורחת מבשורה. אישה שחייה עומדים במרכזו של טור מאת טלי חרותי-סובר, עיתונאית בכירה ועורכת ב”דה מרקר”, זועמת: ”פגעה באנשים שלא התכוונו בשום דרך ואופן למצוא את עצמם בעיתון”
דוד אברהם
יום רביעי, 02 באוקטובר 2013, 15:05
מקור: http://b.walla.co.il/item/2682432

אישה שחייה עומדים במרכזו של טור מאת טלי חרותי-סובר, עיתונאית בכירה ועורכת ב"דה מרקר", טוענת ששוחחה עם חרותי-סובר על חייה מבלי שידעה שמדובר בעיתונאית ונדהמה לגלות את הדברים מתנוססים באתר "הארץ". באתר סרבו לבקשתה להסיר מהאוויר את הטקסט, שהתפרסם בבלוג "אישה עובדת" שמתפרסם בזירת הבלוגים של הארץ וגרם לה לדבריה "מבוכה גדולה".

חרותי-סובר והאישה ("המהנדסת", כפי שהיא מוצגת בעילום שם בטור) נפגשו לקראת כניסה לסדנת שתיקה. האישה שיתפה את חרותי-סובר בהלך חייה, עזיבת המקצוע והמגורים לצורך מעבר לדרום עם בעלה. חרותי-סובר קיבלה ככל הנראה השראה מסיפורה של האישה לטור על ויתור קריירה מצד נשים לטובת חיי משפחה. בין היתר היא כתבה כי "שוק העבודה יצחק לה בפנים. היא תישאר בחצי משרה מבאסת אליה הולכים ברגל, ולא ממש צריך להתאפר, תיקח את הילדים אחרי הצהריים לחוגים, וכשבעלה המפרנס ישוב מעבודתו, יוכלו להחליף ביניהם פיסות לא מעניינות של רכילות על השכנים. אולי היא 'תתפתח'. תיקח קורס בישול, או מקרמה, או משהו רוחני. ואולי לא. הגשמה עצמית, החלק העליון של פירמידת מאסלו, כנראה כבר לא תהיה שם. היא ויתרה. יש לה בעל. זה מספיק", כתבה, במילים שהתפרשו אצל האישה כעלבון צורם.

חרותי-סובר: "את החשיפה עשתה הגברת לעצמה"

שמה של האישה לא הוזכר, כאמור, אולם צוין כי היא מהנדסת בת ארבעים מיישוב קטן בדרום ועובדת באוניברסיטה. לוואלה! ברנז'ה היא סיפרה היום כי הדברים גרמו לה מבוכה רבה, וכי היא כועסת מעצם הפרסום והתגובות שנלוו לו. "לפני תחילת הסדנה שוחחנו, שיחה אישית ופרטית לחלוטין, שיחה בה שיתפתי את טלי בפרטים אישיים ביותר עלי", היא מספרת. "בשום שלב בשיחה טלי לא ציינה בפני שהיא עיתונאית או שהיא מתעתדת לצטט את שאמרתי בבלוג שלה. הפוסט שלה מלא באינפורמציה עלי, כך שאנשים שמכירים אותי, גם כאלה שלא יודעים שהשתתפתי בסדנה, זיהו אותי ופנו אלי לספר לי עליו".

"אני חשה מבוכה גדולה. גם מתוכן הדברים המרושעים שנכתבו עלי, וגם מעצם החשיפה", היא מציינת ומוסיפה כי פנתה לאתר "הארץ" בבקשה להסיר את הפוסט או לפרסם התנצלות, אך נענתה בשלילה. "התחושה היא שהגב' חרותי-סובר כותבת מה שבא לה בלי לתת לאנשים אחרים את האופציה ההוגנת להגיב ותוך פגיעה באנשים שלא התכוונו בשום דרך ואופן למצוא את עצמם בעיתון", הוסיפה.

טלי חרותי-סובר מסרה בתגובה: "הפוסט שלי דיבר על תופעה גנרית, וזכה ללא מעט תגובות מנשים שמבינות את הנושא לעומק, והזדהו איתו. את החשיפה עשתה הגברת לעצמה, והיא ממשיכה לעשות זאת בכל מקום ברשת (כנראה שזה נעים). אני מתנצלת אם נפגעה, ומאחלת לה אושר ועושר והרבה הצלחה".

52
לילי2 אוק, 2013
טלי חירותי היא ביץ' מהזן הגרוע ביותר.
3 "אהבתי"
51
אורנה2 אוק, 2013
בגלל אנשים כמו החרותי המקצוע מתדרדר.  בושה להארץ..
1 "אהבתי"
50
רוני2 אוק, 2013
מה זה התגובה המגעילה הזו של טלי??.
1 "אהבתי"
49
דן2 אוק, 2013
טלי אישה כוחנית דוחה- חושבת שהיא הקיסרית. בושה למקצוע
48
קוראת דה מרקר2 אוק, 2013
חירותי סובר עיתונאית? הצחקתם. חפיפניקית לא מקצועית לא אמינה שחצנית ועכשיו מתברר גם חסרת כל אתיקה . בושה לדה מרקר
1 "אהבתי"
47
משה2 אוק, 2013
למה אני לא מופתע.
46
גל2 אוק, 2013
מדברת גבוהה ורומסת בני אדם. טיפוס גנרי.
1 "אהבתי"
45
נזק לעיתון2 אוק, 2013
בצדק האישה כועסת.חירותי סובר אישה רעה וכוחנית.עושה. כל מי שנתקל באגרסיביות הבוטה שלה לא מאמין. בשבילה אנשים הם רק מדרגה לטפס עליה
1 "אהבתי"
44
מכירה מקרוב את חירות2 אוק, 2013
בושה למין הנשי והאנושי. אני מכירה אישית את טלי, אחת הנשים המרושעות שיש, היא לא רואה אף אחד בעיניים וכולם בשבילה מטרה לעט שנתנו, אלוהים יודע איך בדה מרקר מעסיקים אישה כמוה. זה לא מפתיע אותי כלל מה שעשתה לאישה שלתומה שיתפה אותה במשהו ריגשי ואישי, היא פשוט לא רואה בן אדם מולה אלא אייטם לעיתון. טלי היא אישה מרירה, עמוסת תסכולים וכעסים שרק מחפשת היכן לשפוך את כל כיס המרה שלה ופוגעת במה שרק אפשר. אני מקווה שדה מרקר יתפכחו ויבינו איזה נזק נגרם לעיתון שמעסיק נשים כמוה. אני בטוחה שאנשים רבים שנפגעו מהאישה הרעה הזאת יביעו כאן את דעתם שתגיע לעורכים שלה.
43
כדאי לכם לקרוא2 אוק, 2013
מכירה אותה מקרוב לצערי. בושה למין הנשי והאנושי
אני מכירה אישית את טלי, אחת הנשים המרושעות שיש, היא לא רואה אף אחד בעיניים וכולם בשבילה מטרה לעט שנתנו, אלוהים יודע איך בדה מרקר מעסיקים אישה כמוה. זה לא מפתיע אותי כלל מה שעשתה לאישה שלתומה שיתפה אותה במשהו ריגשי ואישי, היא פשוט לא רואה בן אדם מולה אלא אייטם לעיתון. טלי היא אישה מרירה, עמוסת תסכולים וכעסים שרק מחפשת היכן לשפוך את כל כיס המרה שלה ופוגעת במה שרק אפשר. אני מקווה שדה מרקר יתפכחו ויבינו איזה נזק נגרם לעיתון שמעסיק נשים כמוה. אני בטוחה שאנשים רבים שנפגעו מהאישה הרעה הזאת יביעו כאן את דעתם שתגיע לעורכים שלה.
1 "אהבתי"
42
שוקניה2 אוק, 2013
עיתונאית בכירה כאילו דה?.
41
עד מתי יעלוזו רשעים?2 אוק, 2013
עוד פגועה מהאישה הקטנה הזאת. עצוב שעיתון נחשב כמו דה מרקר מעסיק נשים כמוה, שהמילה רגישות, אתיקה, אחוות נשים הן מילים גסות עבורן.


מכללה לרפואה משלימה, ד"ר ערן אשחר, ד"ר חיים ויינברג, ד"ר שלומית רונן

הכירו את שתי הקבוצות של הדוקטורים האלטרנטיביים: הקוריוזים והמסוכנים
אז הנה עוד כמה שמות לרשימה ההולכת ומתגבשת של "דוקטורים" שכדאי להיזהר מהתואר אותו הם נושאים

06.10.2016 16:00
טלי חרותי-סובר
מקור: http://www.haaretz.co.il/blogs/taliherutisover/1.3088919

סדרת הדוקטורים ההולכת ומתארכת (לצערי), מעלה קבוצה גדולה של בעלי תארים בעייתיים, ביניהם לא מעט "דוקטורים אלטרנטיביים".

רגע לפני הפירוט הבלתי נמנע חשוב לזכור שדוקטור ברפואה משלימה אינו מוכר בישראל כיוון שהוא אינו מוכר  בארצות המוצא. גרוע מכך – הם ניתנים דרך מוסדות לא אקדמיים בעליל דוגמת ה"מכללה לרפואה משלימה", תמיד בהתכתבות, בדרך כלל מ"אוניברסיטת קליפורניה".

גרוע מכך 2: הם ניתנים לאנשים שלא פעם אין להם אפילו לא תואר ראשון אקדמי, או במילים אחרות – לכל מי שרוצה. כשאדם אומר לכם שהוא דוקטור ברפואה משלימה צריכה להידלק לכם נורה אדומה חזקה במיוחד. אין דבר כזה, לא בארץ, לא בחו"ל.

עם זאת ניתן לחלק את הקבוצה הזו לקוריוזים ולמסוכנים.

בקבוצת הקוריוזים ניתן למצוא למשל את  ה"דוקטורים" ליוגה. כל בר דעת מבין שלא מדובר בבעלי תואר מוכר ורציני, והסיכוי שהם יפגעו במישהו קטן. מדובר באנשים כמו המורה המוכר גלעד חרובי או מורה אחר בשם אודי בילו, עליו כבר כתבתי. שניהם דוקטורים ליוגה. נשאלת השאלה למה האנשים האלה צריכים להתהדר בתואר שאף אחד לא מכיר בו (בניגוד, אגב , לצניעות היוגית) אבל התגובה הנכונה היא גיחוך קל, חמלה כלפי מי שמתהדר בתואר אקדמי שאינן בינו ובין האקדמיה דבר, ודי.

באותה קבוצה ניתן למצוא גם את התרפיסטית בעזרת אור וצבע "ד"ר" שלומית רונן. רונן מספרת כי עשתה את התואר בספרד דווקא, אבל מתקשה להיזכר בשם האוניברסיטה. באותה קבוצה הקוראים בעיניים, דוקטורים לקארמה או גלגול נשמות וכדומה. מי שיש לו כמה מאות שקלים לקבל את עצתם – יבושם לו. לכל ברור שאין פה ענין רפואי.


בקבוצה השנייה, הבעייתית יותר ניתן למצוא את המסוכנים - אלה שמציעים טיפול שנדמה כרפואי. אסתר דרוקמן למשל טוענת שהיא לא מציגה את עצמה כדוקטור אבל הרשת מלאה באיזכורים כאלה. היא גם לא דיאטנית. הגברת נטורופטית בלי אף תואר ראשון מוכר, ולפחות לקוח אחד עם בעיות בדם ברח כל עוד נפשו בו מהקליניקה שלה, כשהבין שלא דוקטור ולא בטיח.  

באותה קבוצה ניתן למצוא הצגה עצמית מסוכנת עוד יותר: "ד"ר" ערן אשחר מציג את עצמו כבעל "מרכז לריפוי ממחלות וכלי דם".

"מרכז אשחר לריפוי טבעי הוקם על ידי ד"ר ערן אשחר במטרה לאפשר לחולים במחלת-לב-כלילית, סתימות עורקים בעורקי הלב, למועמדים לצנתור וניתוח מעקפים ולחולי לחץ דם גבוה להחלים מהמחלה ללא תרופות. זה הוא טיפול מהפכני ופורץ דרך בישראל!" הוא כותב באתרו וגם מסביר שמדובר ב"מדע". לא רק שהוא דוקטור (כמובן שאינו רופא והתואר אינו מוכר) הוא גם משתמש בטרמינולוגיה רפואית, מעשה אסור באיסור חמור על ידי משרד הבריאות. לפחות לקוח אחד שפנה אלי גם קיבל עצה להימנע מניתוח לב קונבנציונלי באותו מקום.

גם בריאות הנפש של הציבור בסכנה יום יומית. כך למשל מציגה את עצמה מיכל מועלם באתר שלה כבעלת תואר דוקטור בפסיכולוגיה. היא אינה פסיכולוגית וגם לא רשומה בפנקס הפסיכולוגים במשרד הבריאות. כשאני מתקשרת אליה היא נותנת שמות של "קולגות", כמו רונית נשר או סילבי טורנר, גם הן "דוקטור", גם הן מטפלות בציבור. לדברי מועלם התואר שלה מוכר בישראל על ידי משרד החינוך. אז זהו שלא. את ה"דוקטורים בפסיכולוגיה" האלה מעניקה בעשרות, אם לא יותר, אוניברסיטה פרטית בשם PSP בקליפורניה(תוכנית בת חמש שנים בראשה עומד ד"ר חיים ויינברג ) שמציעה תמורת 40,000 דולר תואר ב"פסיכולוגיה יישומית" שאינו מוכר בארץ, ושבהתאם להנחיות משרד החינוך כיום, ספק אם יוכר בעתיד. כמובן שזה קורה בהתכתבות כשה"דוקטורנטים" לא מגיעים כלל לאוניברסיטה בארצות הברית. גם לא צריך להיות פסיכולוג בשביל לקבל את התואר, אבל תואר דוקטור בפסיכולוגיה יש גם יש, וגם הצעות לטפל באנשים כפי שאפשר למצוא ברשת.


מי אמור לעצור את כל הדברים האלה ולטפל בבריאות הציבור? נכון. משרד הבריאות, אלא שהשר ליצמן עסוק בדברים אחרים. בישראל עולה כפורחת תעשיית מטפלים שכולם נושאים את התואר דוקטור, ורגולטור  אחד שאינו פוצה פה ומצפצף. כמה פניות למשטרה בנושא התחזות, ואולי ה"דוקטורים" יעלמו סוף סוף, אבל זה לא יקרה. חוכמת ההמונים, והפצת הידע לציבור, הם כנראה השיטה היחידה.

הרשימה המלאה כאן

נ.ב. בענין ה"פרופסורים" אריק כרמון ומיכאל בר זוהר – שניהם קיבלו אתה דרגה הזו כשלימדו לפני עשרות שנים במוסדות אקדמיים בחו"ל. מדובר בתואר שפג תוקפו עם תום ההעסקה, אלא ששניהם המשיכו להשתמש בו ,בר זוהר עד היום.  פרופסורים הם לא,  דוקטורים - כן. גרוע מהם הדוקטור הלא קיים סטיב אדלר, שגם היה נשיא בית הדין לעבודה, ונאלץ להיפרד ממנו  כשהסתבר שהתואר שהוא נושא מחו"ל אינו  תואר שלישי.