הדוקטורט ההונגרי של אורנה שמחון. למה בחרו אנשי חינוך לעשות עבודת דוקטורט בקבוצות גדולות ודווקא בהונגריה?
טלי חרותי-סובר|11.10.2015 10:04
לאחרונה ניהלתי שיחה לא ממש נעימה עם מנהלת מחוז צפון של משרד החינוך. אורנה שמחון (למי שמצלצל מוכר – אשתו של השר לשעבר שלום שמחון) היא ד"ר בחינוך אותו קיבלה בהצטיינות יתרה, כך כתוב במקומות רבים בהם מפורטים קורות חייה. רק את המקום בו עשתה את הדוקטורט התקשיתי למצוא - שם האוניברסיטה, ושם המדינה. כיוון שאני מתעניינת מאוד לאחרונה בתעשיית הדוקטורטים מחו"ל (כפי שאפשר לקרוא בפוסטים קודמים) שלחתי שאילתא פשוטה למשרד החינוך, באיזו אוניברסיטה עשתה מנהלת המחוז את הדוקטורט. הטלפון צלצל, והד"ר שמחון, כועסת מאוד, הייתה על הקו. הסבירה לי שזה לא ענייני, זכותה לעשות מה שבא לה, וכמובן האיום המתבקש – אני אתבע אותך. נזכרתי בשתי שיחות שעשיתי ממש באותו יום עם קולגות של שמחון, שנשאלו בדיוק את אותה השאלה. הם ענו בחיוך ובגאווה – מהאוניברסיטה העברית. כמה פשוט.
לעשות את הסיפור קצר, את הדוקטור בהצטיינות עשתה שמחון באוניברסיטת אטוש לורנד בהונגריה. אם לא שמעתם את השם, הרי שמאות דוקטורים שהתווספו למדינת ישראל, כמחציתם אנשי חינוך, שמעו גם שמעו. הם לא רק שמעו, הם גם שילמו 12,000 דולר, לא סכום שניתן לזלזל בו בתחילת שנות האלפיים, וגם לא היום (בישראל לימודי דוקטורט עולים כמו שנת לימודים בתואר ראשון, ולחלק נכבד מהדוקטורנטים יש מלגות שונות. באותה תקופה עמד הסכום על כ-10,000 שקלים בשנה).
חלק מן הכסף ששילמו הדוקטורנטים ההונגרים הלך ישירות לפנסיונר חביב של משרד החינוך בשם יהודה שורץ, שהיה מי שארגן בין השנים 1991-2007 קבוצות של ישראלים מבקשי דוקטורט, דרך חברה מסודרת בשם א.ג. חינוך. לדבריו שלח במהלך השנים להונגריה ("היו לי קשרים עם אוניברסיטאות שם") כ-200 איש, מתוכם, הוא מעריך, 100 אנשי משרד החינוך. לדבריו אי אפשר היה לעשות את זה באופן בודד, רק בקבוצות, משום מה.
נכון שהם חיו בארץ, נכון גם שהם קפצו להונגריה לכמה שבועות מרוכזים בכל שנה. למהירים שבהם ארך התהליך 3-4 שנים, לאיטיים גם עשר שנים (אז למה בקבוצה בעצם? לשורץ הפתרונים). מי שסיים יכול היה להתחיל להשתמש בתואר ד"ר, המוכר בישראל, ולעיתים גם לקבל עבורו שכר יותר גבוה, כי ככה זה במגזר הציבורי, משלמים לך יותר אם אתה דוקטור (מה שעומד לא מעט פעמים מאחורי המוטיבציה לעשות את התואר).
שמחון, סליחה, ד"ר אורנה שמחון, הייתה גם היא באחת הקבוצות. היא עשתה את התואר ממש מהר – מ-1998 עד שנת 2000. אגב את התואר הראשון שלה היא עשתה באוניברסיטה שכולנו מכירים, חיפה. את התואר השני היא למדה בשלוחת אוניברסיטת קלרק ארה"ב בישראל, במינהל ציבורי במערכות חינוך. התואר השלישי שלה הוא כבר לא אמריקאי, הוא אירופאי מהונגריה. כששאלתי למה לא בחרה אשת החינוך הבכירה לעשות דוקטורט באוניברסיטה ישראלית, ומה רע בלימודי פדגוגיה בחיפה, תל אביב או ירושלים, הטונים נעשו גבוהים מאוד.
אז שאלתי את שורץ, המארגן החביב, למה לדעתו אנשים בחרו לפנות אל מעבר לים. הוא ענה בפשטות: "בישראל האוניברסיטאות עושות בעיות מ-א עד ת'". כששאלתי האם התואר בהונגריה בעצם קל יותר, ענה בדיפלומטיות: "בהונגריה זה היה יותר ידידותי".
וזו, לטעמי, התשובה האמיתית. בניגוד ללימודי רפואה או משפטים בחו"ל, אחריהם צריך בעל התואר להגיע לארץ ולעבור מבחנים קשים שיוכיחו כי הוא עומד בסטנדרט הישראלי, הרי שדוקטורט בתחומים אחרים, בעיקר מדעי החברה והרוח, גם אם הוא מוכר בארץ – דורש בעיקר הצגת תעודה. אז אתה משלם אלפי דולרים, מצטרף לקבוצה, ונוסע לשבועיים בשנה לאוניברסיטה "ידידותית" מעבר לים. בואו לא נתבלבל. לא מדובר בסטנפורד או הרווארד. שם הלימודים לא ידידותיים בכלל.
200 איש, כמחצית אנשי משרד החינוך, הם דוקטורים "ידידותיים". עד שלא תיסגר המסננת הלא רלוונטית היום, בעזרתה כמעט כל תואר דוקטור נותן העלאה בשכר, ולא פחות גרוע, נקודות בוועדות איתור (ע"ע נבחרת דירקטורים או ועדות ברנר/טירקל) נמשיך לראות תופעות מסוג הדוקטורט ההונגרי.
אגב, מנהלת המחוז ד"ר שמחון עובדת על חוזה בכירים. במקרה זה הדוקטורט לא משפיע על השכר. סתם עניין של כבוד.
ממשרד החינוך נמסר: "האוניברסיטה ככלל מוכרת לצורך מתן תואר שלישי. יחד עם זאת, כל בוגר תואר שלישי חייב לעמוד בכללים נוספים כדי שתוארו יישקל בהשוואה לתואר שלישי ישראלי לצרכי דירוג ושכר במגזר הציבורי".
כתבות נוספות על "תזונאים" בכאילו
כתבות נוספות על "תזונאים" בכאילו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה