מי אתה, האנתרופולוג היישומי, תמיר ליאון?
תמיר ליאון הוא אנתרופולוג יישומי שטוען שהוא עורך "מחקרים חובקי עולם". הניסיון להגיע אליהם, שלה רק חיבורים משונים ברמה נמוכה. זה לא מונע מהתקשורת לרוץ אחרי אחרי מי שטוען לכתר "מומחה לתרבות הנוער"
22.06.2017 13:04
טלי חרותי-סובר
מקור: https://www.haaretz.co.il/blogs/taliherutisover/1.4176637
תמיר ליאון הוא כוכב תקשורת. ראיונות בעיתונים מרכזיים בישראל, תוכנית שלמה בסדרת "חוצה ישראל" עם קובי מידן והרצאות אין ספור. ככה זה כשאתה "אנתרופולוג יישומי" שמדבר על "דור המסכים", וטוען שילדינו פחות אנושיים, וגם שאוטיזם נובע, בין היתר, מאותה טכנולוגיה. ליאון עלה על הנוסחה המנצחת – הוא מפחיד. איזה הורה רוצה לחשוב שילדיו הפכו לרובוטים כי הוא קנה להם אייפד? ברור שזה קרה, הרי המומחה אמר.
בקורות חייו, המופיעים בלא מעט אתרים, כמו למשל במרכז המרצים, כותב ליאון כך: "תמיר ליאון אנתרופולוג יישומי מומחה לתרבות הנוער. בעלים ומנכ"ל משותף במכון אתוס. בעלים משותף בחברת "Yooma חדשנות קהילתית ברשת". מבצע מחקרים חובקי עולם בנושאים כמו תרמילאות, מסיבות טראנס, כת השטן, תרבות בילוי ועוד. מתמחה בהשלכות התרבותיות והפסיכולוגיות של 'ילדי המסכים' ובארגון אפקטיבי של יחסי 'משפחה-עבודה'. מפתח תוכניות מניעה בנושא אלכוהול, סמים, אלימות ומנהיגות ומעביר תוכניות בפני ילדים במערכת החינוך ומסגרות אחרות. מרצה, יועץ וחבר ועדות בגופים שונים ממשרדי ממשלה (חינוך, רווחה, בטחון, בטחון פנים), השלטון המקומי, תנועות נוער, צבא ומשטרה, חברות פרטיות, משרדי פרסום ועוד".
עד כאן הסופרלטיבים העצמיים, עכשיו נעשה סדר: לליאון יש תואר שני מחקרי באנתרופולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון. ברשת הוא מופיע לעיתים כדוקטורנט. לדבריו, הוא כבר כמה שנים לא במסלול הזה. ברשת הוא מופיע כ"בעלים ומנכ"ל משותף במכון אתוס" – בשיחה איתו הוא אומר שכבר כמה שנים לא, ואכן, המכון עצמו לא קיים כבר כמה שנים.
הוא מעיד על עצמו כ"מבצע מחקרים חובקי עולם", אלא שליאון לא חוקר באף גוף אקדמי ואינו מתיימר להיות במסלול כזה. כאמור, הוא גם לא חבר בשום מכון מחקר עצמאי, אז איפה הוא כן מבצע את ה"מחקרים"? לדבריו הוא "חוקר עצמאי". חיפשתי ברשת ארוכות את מחקריו. מצאתי כתבות, ראיונות, סרטוני יוטיוב, אבל לא מצאתי שום דבר שאפשר לקרוא לו מחקר.
אגב, אני לא הראשונה. בינואר 2016 פורסם הפוסט הזה גם שם מנסה הכותב להתחקות אחרי "מחקריו" של ליאון, ומתקשה. בשיחה איתו ביקשתי ממנו שישלח לי כמה מהמחקרים. הוא אכן שלח כמה קבצים שהמרחק בינם ובין מחקר רחוק כמזרח ממערב. גם ההסברים שנילוו להם היו בעייתיים.
ב"מחקרים" של ליאון אין כל מתודולוגיה, ולא ברור על סמך מה בדיוק הוא מגיע למסקנות שהוא מגיע. הוא לא מצטט מחקרים אחרים שלו, ולא מצאתי גם מחקרים שמצטטים אותו. איש אקדמיה מוכר ומן התחום, שקיבל את ה"מחקרים" כתב כך: "בכל החומרים ששלח - אין ולו מאמר אקדמי אחד שפורסם בכתב עת אקדמי (או בכלל פורסם). אלה הם ניירות עמדה, או במקרה הטוב ניסיון לכתוב מאמר, שכנראה לא צלח. בהסבריו יש כמה משפטים מאוד לא מקצועיים ומעוררים תהייה, למשל: "לא עושה שום סקר או שאלון או כל שיטה סטטיסטית שיכולה מבחינתי להטות את הנתונים. פשוט צופה באוכלוסיית המחקר בסביבתם הטבעית" - אין דבר כזה לא לעשות סקר, שאלון או ראיון, אלא רק לצפות באוכלוסיית המחקר. זה פתח לפרשנות מוטית אישית של החוקר, שלא מתעניין בנחקרים עצמם".
דוגמה לשיטות המחקר של ליאון ניתן למצוא בנייר עמדה שכתב על טיולי בתי ספר, לכאורה לבקשת משרד החינוך (יתכן שלמשרד החינוך לא ברור מהיכן המומחיות). וכך הוא כותב תחת הכותרת "שיטת המחקר": "כותב המאמר שוהה מ-1996 שעות רבות בקרבת בני הנוער, הן במסגרות פורמליות (חודש של תצפיות מרוכזות בסביבות חודש מרץ בכל שנה) והן במסגרות לא פורמליות רבות: חוגים, תנועות נוער, מועדוני נוער, בתים שבהם מתגוררים בני הנוער ומשפחתם, גנים ציבוריים ומועדוני בילוי ועוד.
"בנוסף, מבוסס המאמר על ראיונות רבים עם בני נוער, הורים, מדריכים, מחנכים, מורים ומנהלים, יועצות בית ספר, שרותי רווחה למיניהם, אגפי החינוך בשלטון המקומי, רשויות הצבא, מפקדים וחיילים בדרגות שונות, וראיונות מובנים ופחות מובנים עם גורמים במשרדי ממשלה אחרים כמו משרד הביטחון, המשרד לביטחון פנים והמשטרה, סיירות הורים, משרד הבריאות ומשרד התמ"ת כל אלו גופים שהחוקר – עובד מולם ברמות אינטנסיביות שונות, ובנוסף גם גורמי תקשורת בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונים".
במייל שהוא שולח לי הוא נותן עוד "דוגמא מייצגת" השופכת אור על ה"חוקר": "נסעתי, כפי שסיפרתי לך, לאולפנה מסוימת. זה מוסד שביקש שאדבר עם התלמידות בשכר. הגעתי שעה לפני הזמן ושוחחתי ארוכות עם מורה ועם מנהל האולפנה לגבי כמה שאלות שהיו לי. לאחר מכן יצאתי לחצר והתבוננתי בתלמידות. ההרצאות עצמן היו מעוררות בצורה כזו שהבנות באו אלי בסוף לשאלות בדבר דברים שהציקו להן או סתם להודות לי. ילדה אחת אמרה לי, 'דיברת את החיים שלי'. בסוף ישבתי עם שתי בנות ליד השער, הן רצו לשאול אותי משהו פרטי יותר כאשר ראו בי אדם שיכול לסייע. יצאתי מהמוסד שעה וחצי אחרי הזמן המתוכנן, ישבתי באוטו וכתבתי את כל הדברים שהיו לי חדשים, לא הרבה, אני כבר שנים ארוכות בתוך אוכלוסיית המחקר הזו.
"לשמחתי עלו בשיחות שני נושאים אחרים שעליהם אני עובד כרגע: אחד זה מגפת החרדות אצל הנוער בשנים האחרונות, כפי שסיפרתי לך בשיחתנו על הספרות שאני קורא, והשני כרגע לא לפרסום. ניהלתי, למעשה, מספר שעות של מחקר איכותני טהור ברמה גבוהה וזאת בלי לדעת אף שם או פרט מזהה של מישהו שעמו דיברתי. כעת, אני כותב לך אחרי שהשכבתי את ילדיי לישון ויצאתי לסיבוב עם הכלבה למקום ליד ביתנו שתמיד יושבים שם צעירים ובאמת היו שני נערים בני 18 ודיברתי איתם מעט".
תגובתו של האנתרופולוג שממנו ביקשתי כי יחווה את דעתו על המחקר: "האמירה 'הגעתי שעה לפני הזמן ושוחחתי ארוכות עם מורה ועם מנהל האולפנה לגבי כמה שאלות שהיו' היא מוזרה. לשוחח שעה עם המורה והמנהל זה מאוד לא רציני. לא רציני גם לכתוב שניהל "כמה שעות" של מחקר איכותני ברמה גבוהה. כמה שעות זה אולי מספיק לכתבה בעיתון, גם לא בטוח. ועוד אמירה אומללה שמוטב שלא הייתה נאמרת היא 'יש להערכתי מעט מאוד חוקרים בכל תחום איכותני שהוא בישראל, שמבצעים מחקר כה אינטנסיבי בקרב אותו שדה מחקר כל כך הרבה שנים'. מדובר ביומרנות שמעידה על חוסר קשר למציאות".
לסיום כותב לי החוקר ליאון את הדברים המדהימים הבאים: "היו בעבר האנתרופולוגי חוקרים שכונו 'אנתרופולוג כורסא'. הם היו יושבים באנגליה וממציאים חומרים על שבטים נידחים. ניתן להשוות אותם כיום לעיתונאים שלא יוצאים לשטח אלא יושבים מול האינטרנט ומתעצבנים שלא הכל נמצא לפניהם. אלה שהיו בטוחים שהילרי קלינטון זוכה בבחירות, מה שלא היה ברור לכל חיית שטח כמו מייקל מור למשל. אז אני בשטח, ואני מעוניין להיות במדיה, אל תטעי, זה כלי נהדר מבחינתי להעביר מסרים לציבור אליו אני מחויב".
תגובתו של תמיר ליאון: "כתבתי לך שאני לא שולח מחקרים אלא יישומים של מחקרים שלי, אז כל מה שכתבת לי עכשיו לא רלוונטי. עכשיו, בואי ואסביר לך מה המקצוע שלי: אני אנתרופולוג יישומי. מה זה אנתרופולוג יישומי? השיטות שאני חוקר הן שיטות אנתרופולוגיות טהורות של תצפית משתתפת. אם יש לך בעיה עם זה שאני לא עושה סקרים זה בסדר, אבל הבעיה שלך איננה איתי אלא עם האנתרופולוגיה בכלל".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה